|
שלובה יד ביד עם השטן כמו זר שושנים עוקצני במיוחד.
ואולי זה אף פעם לא יהיה.. גמור..
"ברחתי מתצוגת הראווה. לשניה הייתי כבובה. הלבישו אותי בגדים
ורודים. צחצחו לי את הנעליים. נגעו לי בשדיים. הבעירו לי את
הנשמה. עם מצת. עם להביור..."
|
This craziness brings out the best in me
|
גם השתיקה הגדולה ביותר רועמת
גם כאשר השמים זורחים אפל
|
And I feel that I am a prison to you
|
בלי לדעת מה מהות קיומי בעולם הנאור
בלי אבחנה או דיאגנוזה לגבי ההמשך
|
I'm sinking in
Again
I'm a nobody
Again
|
שמעתי על אין ספור דברים
שמעתי שלפעמים מתים מבושה
ואין לי כזאת
|
ומה סתם הרגש?
הפרחת בועות באוויר.
|
זוהי בריחה מן המציאות
שלי.
המציאות שלי!
|
הוויית קיומי
מהי
צירוף הברות אקראי
|
זה.
מיוחל
מפולל
מנוצל
זה.
|
זרימה
נטולת התפרצויות רגשיות
מערבולות סוחפות בגדר הסביר
|
נשענתי על עץ מתלקח
באמצע כיכר בביירות
עשרות חיילים מקיפים את ביתי
עזרו לי! עומדת למות.
|
ירקתי לבאר ממנה
שתיתי כמעט
בכיתי
|
הלך רוח
גורמי שמים נכבדים
|
סטיתי מדרך המלך.
הגשמיות של העולם הכניעה אותי.
בסופו של דבר נאלצתי לבחור בין שתי דרכים ושתיהן לא קסמו לי.
|
פיתחתי לי רגש שחור.
60 דקות במעבדת פיתוח.
לוקח לו זמן עד שהוא מוכן באמת, וגם אז הם עושים לו תיקוני
צבע.
הם מנסים להפוך אותו למה שהוא לא, אני יודעת.
וכואב לי הלב על אלו שמשתנים במאה אחוז.
|
כאב הבטן הזה שמתלווה לי לאושר מדיר שינה מעיני.
האושר אינו שלם.
הוא תמיד חצוי, שבור ומחולק לכמה.
אי אפשר למדוד את האושר.
|
"..השתלטות הקיטצ' על האמת.."
|
התקווה הפכה לשאיפת על שכזו.
והדם? המשיך לזרום.
נסיון לרצח המוני של אלפי הדמויות, שחבויות עמוק עמוק בתוך
מיכל פיתוח שרוף אצלי בראש.
|
התנתקות
כחול לבן
כתום כחול
|
רון ארד בידינו! חי או מת, זה לא כל כך משנה, העיקר ש.. הוא
בידינו!
במה יהיה לנו להתעסק אחרי שובו של הנווט אלינו?
מה יהיה קלף המיקוח שלנו?
|
אל הארכיון האישי (22 יצירות מאורכבות)
|
|
ספונטניות עלולה
ליצור עוברים
בלתי רצויים... |
|
