|
קוראות יקרות וקוראים יקרים שלום,
הרייני מתכבד להביא בפניכם מהדורה מעודכנת ומהודרת
זו של ההקדמה. מי ייתן, ובעזרתכם האדיבה נוכל לאחר
את האחרים, לדחות את הדחייה, להשקים כדי לשקם, לברר
את הברור מאליו, לבער את הבערות, ולפתוח שלל דפים
ישנים כחדשים. אך הכי חשוב, להקדים להקדמה.
ג'ונתי נולד בשלהי הקיץ של שנת של 1986, ומאז גילו
מתעדכן באופן די קבוע.
את מיטב שנותיו, כולן למעשה (ובעזרת חישוב פשוט
הנגזר מהפיסקה הקודמת, תוכלו לספור אותן בעצמכם,
קוראי היקרים), חי את חייו בירושלים.
היום, לאחר שחזר בסערה מהגלות התל-אביבית אל ירושלים
אלקודס בירותינו המאוחדות לנצח נצחים, הוא התחיל
במזימתו להשתלט עליה. הצעד הראשון הוא שירות לאומי
כזונה ביורוקרטית עם חיוך בעירייה.
ישנם החושדים בג'ונתי כי אין לו כח, זמן או רצון
להתגלח, אך למעשה הוא מגדל זקן.
סיפור קצר; שירה; מונולוג; צילום. איזה כיף שהכל כל
כך מסודר. אני לא באמת כזה.
בהתחלה הוא היה מושלם.
הוא היה אנושי.
ואז באתי אני, וללא שום רשות הורדתי לו את יד ימין.
|
האדם החופשי האחרון הביט סביבו בסיפוק, ושיחק עם המפתח שבידו.
העבודה שלו כמעט הושלמה, ולא היו כמעט בעיות.
|
הם עומדים מולי. כולם. ברוב הדרם ויופיים, המלאכים עומדים
בשלשות. אינסוף שלשות, אורכה של כל שלשה אינסופי. מחזה כה יפה
וטהור לא נראה עוד, וגם לא יראה. כולם בני, ילדיי שלי. אני
אביהם של כל המלאכים המושלמים האלו. אני אביהם, והשיש אמם
|
זה מדהים באיזו קלות אפשר לדפוק את החיים, כמעט בלי לשים לב.
הרי סיפור לדוגמא:
|
בהגיעו להפשלת תחתוני הבוקסר שלבש, נעצר פתאום ואמר בכעס:"עד
כאן. בבקשה תעופו לי מהשירותים!"
דממה דקה השתררה, אך לאחר מספר שניות התגובה הגיעה.
"מי? אנחנו?" שאלו הקוראים.
|
"הנהג שלה רצח אותה," אמר לי השומר בדלת הכניסה לבניין
המפואר.
"ממש כאן, מולי. הוא פתח לה את הדלת של הלימוזינה, וכשהיא החלה
להיכנס, הוא ירה בראשה מאחור."
"תודה רבה." אמרתי לו.
"על לא דבר." הוא החזיר.
|
זהו הטיזר. [גם אם שמתם לב.]
טיזרים מדברים על הסיפור, ובעצם מהווים הקדמה, סיכום, או הכנה
לסיפור עצמו. מכיוון שטיזר זה הוא ככל הטיזרים, ואינו רואה
עצמו כנעלה עליהם, גם הוא עושה זאת. מדובר על עשן.
|
Accept it, my son,
said God to the man
|
A great Greek arch that could
never break; it is a wonder
that the leaves turn from
green to brown and fall
|
I will
dance you into a septh of
my mind I am afraid of.
|
Close your eyes
lightly and completely
watch the insides
of your eyelids.
|
You must understand. When I was
a child, the father would
take a son by the hand and
|
Their job is not evil
it's only natural, and
someone has t do it
|
Like the hunter
I follow tracks.
|
I have heard the screams
of millions
in complete
disharmony
|
ואני אתאבל עלייך
זה ברור לי עכשיו
ואני אבכה
כנראה
|
תוהו ובוהו
וחושך על פני תהום
זה הכל
בעיניים
|
"חגיגת יום הולדת.
אני כואבת לפי תאריך"
פניה ריקות
שיערה אדמוני, חלק
וכל תפארת הילדות
כמו מנסה לפרוץ ממנה החוצה
|
סתם טיזר אחד... אומר הרבה ועושה מעט.
|
דף ריק
ללא מילים
וזה מפחיד
|
I close my eyes at night and see four streams of light. Two
red lines on the right and two white lines on the left.
|
מחכים לאוטובוס. חם.
ואז מגיעה הישועה, בדמותו של מכונה גדולה, מגעילה, רועשת.
|
אני... אני מזוכיסט.
זהו, אמרתי את זה.
אני מזוכיסט. אני מזוכיסט. אני מזוכיסט! מזוכיסט, אני!
|
סיגריות לא משקרות. הם אומרות רק אמת, בניגוד לכל שאר החרא
שמסתובב שם, יעני בשבילך.
|
|
|
אני לא אדם
מצחיק.
אף פעם לא היה
לי חוש הומור. |
|
