|
ג'ורג': הם לא מפחדים ממך,הם מפחדים ממה שאתה מייצג
בילי:כל מה שאנחנו מייצגים להם זה מישהו שצריך
תספורת
ג'ורג':לא,מה שאתם מייצגים להם זה חופש
בילי: מה לא בסדר בחופש? חופש זה כל העניין!
ג'ורג': זהו,בדיוק,זה כל העניין. אבל דיבורים על
חופש וחופש אמיתי,הם שני דברים שונים. קשה להיות
חופשי כשקונים ומוכרים אותך בשוק. אבל כמובן אל תגיד
לאנשים שהם לא חופשיים,כי הם יתחילו להרוג ולפצוע
אותך כדי להוכיח שהם כן חופשיים. כן,הם ידברו וידברו
וידברו איתך על חופש הפרט,אבל כשהם רואים פרט
חופשי,זה מפחיד אותם.
בילי: הפחד לא מבריח אותם
ג'ורג': לא,הוא הופך אותם למסוכנים
הוא הסתכל על רגליה הארוכות ולא ידע אם הוא רוצה לזיין אותה או
לאהוב אותה, כי בשבילו זה לא יכול היה להיות אותו הדבר.
|
Are you happier now?
Now that I'm gone?
When a thousand miles divide us apart
|
כשנשכב גב אל גב,
את תראי איך קימורינו
מתאימים זה לזה
באופן מושלם,
כשתי חתיכות בכאוס אחד
ותראי שלא תרצי
בדבר מלבד מגע גבי
בגבך.
|
שום דבר לא נצחי
לא אתה לא העולם ובטח לא אני
|
אני הוא הסוחר באיברי החיות
|
אני לא יכול להמשיך לטבוע
אולי רק היום, אך זה מספיק לגווע
ההווה לא שווה בשביל לבלוע מים
אז בואי נשחה, נפרד בינתיים
|
יש בי הרגשה
שהחיים לא נועדו להיות כה פשוטים
|
עיזה פזיזה התאבדה
ביצעה פעולה קצת פזיזה
|
אז התחלנו לדבר באמצע הרחוב, פשוט בגלל שלא היה מקום אחר לעמוד
בו. הצגתי לה את עצמי, היא הנהנה בנימוס. לא נראה שעשיתי עליה
רושם רב מדי. היא בטח רואה אלפים כמוני כל יום, למה שאני אהיה
זה שירתק אותה, דווקא כאן, באמצע הרחוב?
|
ביום שהכריזו על סוף העולם, אני שכבתי על הספה ואכלתי ביסלי.
ראש הממשלה חתך בחגיגיות את הסרט האדום שמסמל את דמנו שישפך
בעוד מספר שעות. אותי כל זה לא עניין. אני לא טיפוס של טקסים
חגיגיים, אני בעד דברים יותר מעשיים. שיקראו לי כשכדור-הארץ
יתפוצץ.
|
זה בסדר, היא אמרה, רק תניף את הגרזן ותנחית אותו על צווארי,
אני מבטיחה שלא אצעק, אפילו אם יכאב לי. אין לך מה לדאוג, אני
אהיה שקטה, אין לי כל כוונה לגרום לך לרגשות אשם.
|
שלום, אני חוזה קוראדו, סוחר סמים מכסיקני.
יש לי שפם מסולסל ומושקע
אבל הוא מזויף.
|
לאן היא נעלמה? היא הייתה פה רק לפני רגע, ישבה על הרצפה,
שעונה על הקיר. חצי מטר לידך. אפילו לא חצי מטר. ואיפה היא
עכשיו? היא לא כאן, זה מה שבטוח. זה מה שמשנה. היא יכולה להיות
בפיג'י, הונג קונג או ברחוב המקביל, הכל אותו דבר.
|
הוא נעמד מולי בהבעה מבשרת רעות, הושיט ידיו והניח אותן על
מותניי, ממשש אותן באגרסיביות מעליבה, ופלט "ככה אני אוהב
אותן, עגלגלות ורכות". ברגע שאמר זאת, הרגשתי את האדום-אדום
שבי מתחיל לסעור במעמקי גופי, מאיים לפרוץ כלבה רותחת מתוך הר
געש זועם.
|
|
|
"הם קראו לי ורד
פראי,
אבל השם שלי היה
לייזה דיי.
מה הם כאלה
עילגים?! לייזה
דיי!! איך זה
קשור לורד
פראי!? שימותו!
מהיום קוראים
להם סרפד רעיל!
ככה הם ילמדו לא
לשבש שמות!
שימותו."
לייזה דיי. לא
ורד פראי. לייזה
דיי. |
|
