|
אם לא הייתי פה הרבה זמן
זה רק כי השלתי את עצמי שאני בריא.
"באה מנוחה ליגע ומרגוע לעמל"
שיר העמק/נתן אלתרמן
"העולם, החיים, הם המשל, - ואלוהים הוא הנמשל"
פנחס שדה/החיים כמשל
"יפה בעיני לזעוף על הקאפיטליזם
ולא הייתי רוצה שישימו לו קץ,
כי אז לא היה לי על מה לזעוף"
ז'אן פול סארטר גיל התבונה עמ' 119
"אינך צריך להתמכר לחלומות בהן אינך מאמין.
אתה חייב להיות מסוגל לוותר על משאלות אלה,
או לבקשן בשלמות ובאורח נכון"
הרמן הסה , דמיאן , עמ' 137
תן לנו את הדברים הטובים אפילו נבקשך למונעם מאיתנו
וחסוך אותנו מן הרעים אפילו נבקשם ממך
תפילה זו נראית לי יפה ובטוחה אם יש בה דבר שאינו
לרוחך אל נא תסתיר זאת
(אפלטון)
אני לא יודע מה קרה לך,
אבל את נראית קצת מוטרדת היום.
|
הברירה פה ברורה, חסיד או צורר.
שמע לי זה לא סתם, פה יהודי זה אומר
|
היא אפילו לא עלייך,
אבל היא יכלה.
|
שיצעק,
שכול דבר יוצא מפשוטו
כאשר מתעסקים בנפש בכללה.
שיבשר -
"הנה, בזו חולשתו,
ואין זה גורע משלמותה".
|
עוד לילה עובר, "אני ישן מצויין",
משקר בקלות כה רבה.
"ולא אני לא מצטער", אני אומר.
|
בים של השלכות
אני זורק את תקוותי
את אשמתי.
|
דרך נכונה היא רק עניין של נקודת משען.
מהי נקודת המשען אם לא ההחלטה מראש על הדרך הנכונה?
ואם הייתה תשובה האם באמת לקחנו אותה,
תחת שיקולינו.
|
יש כתמים שיושבים עליהם ימים
ובוכים.
רוצים להוריד ולא יכולים
ורק אחרי שנים
של מאמצים
הכתם שוב מסכים
לדהות.
|
דמעות של פעם
שבות ועולות.
כמו מתוך געגוע
רטוב
|
כשהסרטים בטלוויזיה נהיים גרועים,
השירים ברדיו נהיים טובים,
ואיני רוצה לישון כרגע.
למה שלא תבואי עכשיו?
|
יאנוש קורצ'אק, אותם מורים בורחים.
אותם מורים אשר היללו לשמו וקראו לבתי ספרם על שמו אותו פטרון
של חינוך אותו אל בדמות מחנך ומורה למופת ולדוגמה ולהקרבה
ולאהבה אשר הלך עם יתומיו המאומצים למשרפות
והם מפחדים לשים מסיכות.
|
מנסה לנהל שיחה מסביר שאתה אנרכיסט
"כן ,כן ראיתי את פייט קלאב"
מנסה לומר שהממסד שולט בך
"גם את המטריקס ראיתי"
"תגיד אין לך משהו חדש לומר?"
הוא שואל
ואתה שואל מה הטעם אם מחר יעשו על זה עוד סרט ולא משנה כמה טוב
הוא יהיה...
|
כאשר אתה קורא כתב יד של מישהו ומילה אחת לא תהיה מובנת
סביר להניח שתוותר לבסוף - כי מה המילה כבר יכולה לשנות?.
אך אם תראו מילה או משפט מחוקים
אתה תשב שעות על גבי שעות בניסיון להבין מה כתוב שם
|
הכתובת הייתה על הקיר, ולא רק לחדי העין.
אם עיוור אתה, בוא, תטען את חפותך.
הכתובת דיברה היום אל כול פחדני העיוורות האנושית.
אם חרש אתה, בוא, תטען את חפותך.
|
כמו ממשלה במצוקה בשנות התשעים המאוחרות,
פוסט הרצח.
אני בדור שמודה.
כולנו מודים בבעיות,
אבל פה אנחנו מפסיקים.
הצבענו עליה ואנחנו בטוחים שעוד מעט אלוהים ירד ויפתור אותה.
|
מותן של התשובות האוניברסליות!.
הכיאוס של ימינו.
הם כולם.מחפשים.מוצאים, ומחפשים שוב ומוצאים ומחליפים
אחד תמורת אחד תמורת שתיים תמורת עשר ב30 שקל.
טרייד אין מטורף.סוף העונה.מחירי חיסול על התשובות
האוניברסליות.
|
אני מודע לעצמי פתאום, לתחושת הכאב הלא יאמן
שתמיד דיברו עליו בתוכניות שלא הערכתי ועכשיו אני בטח אעריך
אותם עוד פחות, ואני אני אף פעם לא האמנתי ,כי איך אפשר להאמין
במשהו שאתה לא מכיר
|
בעולם שאני רואה
הקבצן הוא עני , הוא אינו שיכור.
בעולם שאני רואה
האדמה אינה שייכת לנו
|
ואני בוחר להתעלם מהוד גדולתינו העצמית של האלטרואיסטיות
המעושה והצבועה של
יש-פה-צוותי-טלויזיה-אז-בואו-נתרום-שקל-לילדי-סומליה.
אני לא מצטער ,אני לא מפחד יותר, ימים קשים יותר יבואו בגלל
עקשותי .
אמונתי.
|
אסור לך לקנות את זה מתוך צדק חברתי!תוך כדי הרמת אצבע אל עבר
השמיים אתה צריך להניח לאחרים לקנות את זה שלהם
יהיה את הסרט קודם
איציק- אבל גם אז יעלה המחיר
שי- כן, אבל אז זו לא תהיה אשמתך
איציק- אני לא חושב שאני ארגיש אשם
|
המונולוג מחולק לשני חלקים עיקריים הראשון הוא המונולוג של
דמות בתוך סיפור. מונולוג זה הינו אמצעי אומנותי בפני עצמו
ולרוב אינו יכול לעמוד באופן עצמאי מאחר וההקשרים בו נטועים
רחוק בתוך העלילה בסיפור עצמו. השני הינו המונולוג העצמאי בו
אדון עכשיו
|
נגיד ומה שכולם רואים ומגדירים כאדום אני רואה ככחול, וכולם
יקראו לזה אדום, גם אני וגם אתם, אבל אם מישהו היה רואה דרך
העיניים שלי הוא היה קורא לזה כחול ואי אפשר לדעת אם זה נכון
או לא.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
הריי את מחוננת
לי, בהודעה זו,
כדת משה קצב
המלך!
יגאל עמיר, מנסח
מכתב התנצלות
לאהובתו האסירה
לשעבר! |
|
