|
אהבתי סכנות, הן קרצו לי.. חיפשתי אותן.. חייתי סכנות !!
המזל לא תמיד האיר לי פנים, אבל אהבתי לשחק לצידו, או אולי
נגדו, מי יודע?
|
הייתה אחת בכיתה שלי, קראו לה אור.
אבל כולם קראו לה בלו.
מהקשבה ראשונית, "בלו" זה כחול, את זה כולם יודעים.
אבל כשחושבים על זה יותר טוב, "בלו", לפי מה שכולם מכירים,
מעלה סיטואציה של עצב.
|
וחיפשתי אותה... אלוהים יודע שכך עשיתי..
ואז- נזכרתי!!
נזכרתי במה שלפני חצי שנה לא יכולתי לשכוח!
ידעתי איפה היא !! נזכרתי ....!
|
"לא הרבה השתנה מאז שהכל התחיל
הכל נשאר אותו דבר.
ואולי היה טוב יותר אם היה משתנה?
אולי באמת?
מי יודע..."
|
מאז שהכרתי אותך... כאילו החיים השתנו לי. בהתחלה זה לא היה
שינוי משמעותי.. אחרי הכל, בהתחלה היינו ידידים ממש טובים. אבל
ידעתי שמשהו משתנה.
|
שי,
נכון שבחיים לא הכרת אותי, וגם לא תכירי אותי, ואני לא אותך.
וסביר להניח
שאם היית עוברת לידי בבית ספר, לא היית יודעת שבמשך שנה שלמה,
אולי יותר, נסענו כל בוקר באותו אוטובוס, לאותו בית ספר.
|
כל הזמן הזה.. ידעתי שמשהו קורה, ידעתי שאת משתנה
או שאולי זו הייתי אני שהשתניתי?
אולי אני לא קלטתי מה הולך פה?
מאז תחילת השנה, שמתי לב שאנחנו מתרחקות..
|
im totaly inlove
that's what i am
with who?
with the perfect guy i guess...
|
דכאון זה מה שבא אחרי העצב
אחרי שבכית את כל הדמעות שבעולם
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
"בוינק, בוינק,
הלא בוינק טוינג
הוא,
הלא נקפצה הלוך
ושוב,
בוינק"
חרגול עומד על
עלה ומנסה
להרשים חרגולות
אינטלקטואליות
בבקיאותו בשירה
בוינק-מודרנית |
|
