|
היו פעמים שחשבתי על לעזוב אותה. לנטוש את הספינה השוקעת בים
הטירוף, לפני שגם אני אירטב ממימיו, אבל היה בה משהו. אותו
המסתורין שלה הפחיד אותי, אבל כמו כן גם ריתק אותי.
|
השטן ואלוהים הם שותפים לעבודה. אין טוב בלי רע, ולמצוא מישהו,
שיסכים לשחק את תפקיד ה"טוב", זאת לא בעיה. אבל מישהו, שימלא
את תפקיד ה"רע", זה דבר קשה. רק מישהו, שמבין, שאין ברירה.
אנשים חייבים לחלות, להיפצע, לסבול, למות. כל הצדקנים, יפי
הנפש האלה, שמדברים על
|
שתיית קפה איטית עם העיתון. כלכלה, ספורט, חדשות, שוב פיגוע
שוב חיסול. הזמן מתקדם לאיטו. יום רודף יום. חיסול רודף פיגוע.
|
כך עמדו, אחד מול השנייה. המכה ניחתה.
שטף הדברים נעצר.
|
שטף הדברים נעצר
נהר הכאב, חדל מזרום.
כך סתם פתאום.
|
אומר רק אמת,
השחור הוא לבן.
רוצה רק לברוח,
אבל שילחתם מזמן.
|
מחשבה יחידה, על אחת אהובה
הנוף משתנה כרצונך, מראות מדהימים.
|
כל העולם כולו קיים
ואני הטבור.
מחפש נחמה
בכוס פלסטיק,
בבקבוק זכוכית,
בכוס קפה,
בתרופות,
במחלה...
|
אנשים אלי באים
ממקומות רחוקים
מקומות מוכרים, מקומות מוזרים
באים לביתי פונים בכבוד -
"מה ירצה האדון שנביא לו לנוי?"
|
פנים לא נראות.
מדברים עם זכרונות.
|
גוף שבור
מונח על הרצפה.
עומדים מסתכלים,
אני ואתה.
|
השמש קופחת על גופה החשוף.
גוף שלפנים רקד ושמח.
עורה נשרף, בוער בקירבה.
|
על בחירות משלמים.
משכנתא, זיקנה, ארבע ילדים
כך אמרת לי כמה פעמים.
אין מקום לחלום, רק לפרטים.
|
עוד קלסר על מדפי בירוקרטיית
תחיית המתים.
|
המלאכים קיצצו הכנפיים
שיכרון הכעס את הרגע מחה
ארצנו נשרפת מזעם שמיים
לא נותר דבר, רק מוות נורא.
|
בתי קברות -
ערי מתים,
ערי זיכרונות.
|
הזרעים בידיהם
עומדים שניהם שם
נרגשים, רועדות הידיים
בוהים בחלקה שהיא עתידם
|
נעזור, נבין,
ניתן בכל כוחנו
את הכוח שאין לה
|
אתה נסחף בנהר החיים
שט בלי שליטה
המים מתיזים, שוצפים
מנתב, עם יכולת מעטה
בין סלעים משוננים ועצים רקובים שצפים על המים
|
אין עולם יש חלום,
שנינו לבד לעד.
|
אני רק רוצה לברוח
מתוך השקט, מדבר השלווה.
אבוד, נסחף, בים העולם.
מוחזק בעוגן האהבה.
|
עבר הוא זיכרון דק שנשאר.
קופידון שוב יורה
חצי אפרודיטי מורעלים.
|
נהר האור נסגר
עם סכר של עצבות -
בלי אור אין חיים.
|
עתיד מובטח מונח בצד,
נזנח כשנתגלו פגמיו.
|
בדממה סוחפת,
טיפה שוטפת,
תחליק
על קימרוני הלחי,
|
אנחנו לא רק קלפים. אנחנו מתגבשים עם השנים במוחו של סופר
העולם. אבודים, מתנגשים, נוצרים, נשברים, מאמינים, אוהבים,
שונאים, נכתבים, נמחקים.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אני חושד שבועז
וזה שמאשר את
הסלוגנים
חברים!
תגובת זה שמאשר
את הסלוגנים:
אני חושש שיחסי
עם אותו בועז הם
מקצועיים גרידא.
אותו אחד שהיה
מאשר את
הסלוגנים אכן
היה בסחבקיה של
בועז - אך
מכיוון שהוא לא
אני, טעות בידך. |
|
