|
כשאני ופיטר ביחד עדיף לנו להיות בשקט. פיטר תמיד אומר
שדיבורים הורסים אותנו, הוא חושב שעדיף לכולנו פשוט להיות
אילמים ורק כך נפסיק להרוס אחד את השני. הוא גם לא צוחק, פיטר.
הוא רק מחייך, ובלי שיניים.
|
ולי הבאת תקליט של
צלילים מיסטיים.
של מים
וציפורים.
הנה שלווה. אמרת לי.
אומרים זה רוחני.
את אוהבת רוחני.
לא?
|
אנו נבלעים האחד בשני
ממציאים את העצב
מחדש
ומחדש.
|
אתה עומד לך על חבל דק
באמצע שמיים
מנופף ידייך
לצדדים.
|
כשמישהו יקר מאוד
חושבים רק על איך יהיה עצוב
לאבד אותו.
זה כאילו
מתגעגעים אליו עוד לפני ש
הלך.
|
לאחרונה אני נכנסת למין פחדים כאלו של לבד, רק רציתי. שתדע.
גם כשאני אתך?
במיוחד כשאתה איתי.
|
שחררו אותי מן האזיקים שסגרתי
על עצמי במו ידיי.
השאירו בי סימן כחול
למקרה שאשכח
אותי.
|
לפעמים ישנה ההרגשה הזו
ככה באמצע היום ש
צריך מישהו ש...
|
רציתי לראות אותך בוכה.
אתה יודע?
|
אני חושבת שאתה צריך פסיכולוג, יקירי.
פסיכולוג מדוע?
ככה.
|
אני לא רוצה לדעת איך זה
להתגעגע אליך
כשאתה איתי.
|
ובים שלי,
אני הופכת אדוות קטנות
שנושקות לחוף
נשיקות קטנות
ונגמר.
אין בי עוד כוח למערבולות הנפש
ואולי אני גם
הפסקתי לאהוב בעיות.
|
אנו אבנים קטנות
מתגלגלות רק איפה שתלול.
והירידות,
ירידות.
|
אז אמרתי לך.
שזה עצוב לשחרר מישהו
שיש בו תלות.
אבל אתה והראש הפסיכי שלך.
עפתם מפרח לפרח.
מצצתם.
|
|
|
- איך היה?
-במילה אחת:
טוב!
בשתי מילים: לא
טוב! |
|
