|
נולד ויוצר בהרצליה החל מ-1980. בהתחלה ייצר קקי
ובכי, לאחר מכן עבר לקשקושים, וכיום, בנוסף
לקישקושים, קקי, והתחליף לבכי - ציניות, מייצר גם
גבבי מלים בנושאי שום דבר וכלום. אם תשאירו תגובה או
שם טלפון ומספר כרטיס אשראי, הוא כנראה יחזור אליכם.
על תמונתו הוטל חיסיון מטעם בית משפט, אך ניתן למצוא
אותה באתר האפ.בי.איי.
כל הקורא את סיפוריו עושה זאת על אחראיותו בלבד.
החלטתי לפרסם קטע זה מיומני, לאחר שניסיון להביא לפרסום החומר
ב-"ידיעות אחרונות" נתקל בסירוב מוחלט. יומיים לאחר מכן
אושפזתי אישפוז כפוי בבית חולים לחולי נפש, ממנו אני כותב
שורות אלו. אני משוכנע כי מעורבים בפרשה הזו כל מוסדות המדינה
|
וכמה רצחו בבוקר, הייתי כמו כולם אומרת לעצמי שככה אי אפשר
להמשיך, וצריך לעשות משהו, ויש פתאום איזה תמונה בראש שאני,
רואה, נו, כמו בקולנוע איך אני ככה נראית כמו האישה שם שזרוקה
במדרכה עכשיו. ואז צריך לקחת דוד שלך....
הקטרקט בעיניה הבריק פתאום, הדמעות הופכו
|
יובל היה לחוץ בית. עוד ביום הגיוס חישב את הימים שנותרו, היה
מכין טבלאות ייאוש לכל שבוע בטירונות, מחכה לשחרור כמו איזה עם
אפריקני נידח שמאס בטירן אחד והחליפו באחר. הוא היה חייל טוב
כי לא רצה לקבל עונשים והיה יכול להיות שכיר טוב מאותה סיבה
בדיוק
|
את מורשת הקרב הזו לא תמצאו בשום ספר לימוד. קשה לי להאמין
שתמצאו מישהו שיהיה מוכן לגבות את הסיפור הזה. מלחמות מעולם לא
הצטיינו ברציונליות שלהן, וכי איזה הגיון היה בהדחקות הזו לתוך
משאית שעשתה דרכה ממרכז הארץ אל התופת של רמת הגולן במלחמת יום
כיפור.
|
אני מבין עכשיו, שאין שום קונספירציה של איגוד מגדלי הבצל
הירוק, ושהכל היה פרי דימיוני. אני כותב שורות אלו מתוך רצון
מלא למחוק את הרושם הקשה של הסיפור "אוויר, אין לי אוויר"
שהתפרסם כאן. הסגל הרפואי נתן לי לפרסמו רק לאחר התייעצות עם
ד"ר זיגמונד פרויד.
|
בן אדם זקן עם עיניים טובות כאלו, לבוש כולו בלבן, חמור לבן,
הגיע למחסום. הוא הרים את הידיים וכאילו בירך אותי ואת עיסאם,
ושנינו היינו ככה המומים. אחרי דקה הוא אמר לנו שבא לציון גואל
וכאלה. אז עיסאם התחיל לנסות להסביר לו שהוא בכלל דרוזי וזה לא
תופס עליו
|
הקברנים, שני פועלי גוויות, הרימו את שק העצמות שפעם היה שק
חבטות, והחליקו אותו לאדמה. כל כך פחדתי שהראש המרוסק שלי ידמם
ויכתים את התכריכים, עד שזה הדבר היחידי בו הייתי מרוכזת.
כשהקבר כוסה, וכולם התרחקו ממנו כמו ממחלה ממארת
|
"אותם שוכני ביבים, יצורי יבשה פרימיטיביים, שנוצרו אך ורק כדי
לספק את צרכנו, ושחבים את כל מה שהם יודעים לנו, קמו עלינו
להורגנו. אני שומע את כל המתונים שבינינו, אוהבי האנוש,
המנפנפים בעובדה, שהעבדים לא יודעים על קיומנו, כעובדה המצדיקה
את הזלזול. קישקוש. הם
|
מוטי הושיט את מקל המטאטא השבור אל הכביש, מקפיד לא לרדת לכביש
כי זו "הוראת בטיחות שתציל ממוות" אמרה השוטרת ולא הסבירה את
המוות של מי היא תציל.
|
"שאול, מי כתב לו את הבולשיט של "ממשלת ישראל מודיעה
בתדהמה..."? יש לך מושג איך זה מסבך את הדברים. יש גבול לכמה
שאפשר למתוח את זה." שאל הקירח את שפופרת הטלפון בפניקה מהולה
בעצבנות. התשובה של האפרכסת הרגיזה עוד יותר.
|
25 שנים של מבטים כאלה נותנות את אותותיהן - אם בגיל 16, לאחר
הקטיעה, הופעות פומביות כאלה היו נגמרות בד"כ בפרץ של בכי בפני
כולם ואחר כך עוד ליל זוועה בתוך הכרית כשאמא בוכה חרישית ליד
מיטתו, היום, את הבכי החליף החיוך הנצחי שלו שקנה לו שם של
אדיוט
|
אני שולה מוקשים לפרנסתי. זה הרבה יותר טוב מאשר להיות נהג
משאית או אוטובוס, או עובד רס"ר או נגיד בנק ישראל שכל היום
חייב להיות סגור בחדר עם מזגן ולפתור בעיות במתמטיקה.
|
פינטוזים על היכרות עם משהי בד"כ נמאסים כי זה די פאתטי למרות
שאף אחד לא יודע - אתה מרגיש אידיוט לפנטז על איזה דוגמנית על
שאתה פתאום פוגש, חושב איזה משפט להגיד לה בפינטוז, עד שאתה
מגיע למסקנה שאם זו הפנטזיה שלך - למה שהיא לא תתחיל איתך, ואז
היא מתחילה איתך
|
רמת הייאוש אליה הגעתי מאפילה על הרתיעה שלי מכתיבה או משמוש
במעבד תמלילים.
|
נוח מאוד לניטשה, ואולי להרבה אנשים אחרים לחשוב שאלוהים מת -
זה מסביר את השואה, סרטן, איידס, קיומם של הפלסטינים דווקא פה
ולא בבלגיה למשל, אבל הכל הבל. הבל הבלים. למה שלא נסתכל
למציאות בפרצוף
|
זה הרגע שבו אתה, מולקולה זניחה של חומר לא טהור שהשתרברב
בטעות לנקודה לא חשובה של בורג קטן שכל תפקידו גיבוי של בורג
אחר שתפקידו אחזקת אחד חלקי אינסוף ממשקלה של חתיכת פח עליה
רשום המספר הקטלוגי של רכיב לא חשוב, מקבל מבט חטוף בתמונה
|
אל תיתנו להם לסתום לכם חורים בשיניים, כי ככה הם אולי עוקבים
אחריכם. אל תאמינו למה שאתם קוראים על מסך מחשב כי האותיות
השחורות הן בעצם פיקסלים כבויים לגמרי. אולי היו אמורים להיכתב
שם דברים שונים לגמרי שצונזרו. ואולי לא. אתם לא יודעים!
תאמינו לי, פתאים, תאמי
|
מבנה מהפכני כולל פיתוח מסביבו.
|
עדיין לא שיפשוף עיניים בתהיה האם זה אמיתי או לא, אבל אנחנו
מתקרבים...
|
|
|
"זה על חשבון
צה"ל"
החבר הגדול שלי
בארי מחלק רכושו
בין כולנו. |
|
