|
איתי זהו שמו האמיתי (מלידה).
הוא נולד בגיל צעיר מאוד וחי כבר 27 שנים באותו
גוף.
התחביבים שלו הם: לדבר, לאכול ולשתות, לעשות את
צרכיו, לנשום ובמיוחד לחיות.
הוא אוהב לקרוא להורים שלו "אמא" ו"אבא". לאחיו הוא
קורא "אחי".
הוא פשוט בנאדם מדהים ואני לא כותב את זה רק כי אני
זה הוא...
היא לא הביעה שום התנגדות והיא באה אחרי בשתיקה.
נכנסנו לחדר של אחות של יעל (עם ריח של בנות... יאמי) ואני לא
זוכר איך אבל תוך שנייה מצאתי את עצמנו ערומים.
|
"כן...תגיד, מי שר את השיר הזה?" אני מפתיע
"שלמה ארצי. איפ'ת'חי בנאדם?!?"
"מכונית היא בית בעולם של קוקה קולה?!?"
"כן, הנקבות האלה דופקות את כולנו..."
|
היא הוציאה מקופסא קטנה מקל קטן ולבן, הכניסה לפה וזה עשה לי
קצת קשה לנשום ואז העיניים שלה הפכו לאדומות והיא התחילה לחייך
הרבה...
|
- "יאללה בוא, קום, אמא עוד מעט באה..."
- "אסור שהיא תראה אותי ככה..." מלמל תוך כדי שהוא מלטף בכאב
את פניו...
עזרתי לו לקום ולקחתי אותו למקלחת. הוא התנקה קצת, ירק הרבה
דם...
|
ובכל יום היו נפגשים הנסיכה והג'וקר על הקרוסלה בגן המלך הוא
היה מנגן לה והיא הייתה כל כך מאושרת.
והג'וקר ניגן כמו שלא ניגן מעולם, הוא נתן את כולו והוא לא רצה
דבר בתמורה, רק לראות את הנסיכה שלו מאושרת. צוחקת.
|
האלרגיה בינתיים התגלתה כחיידק ויראלי שהתפתח גם לחום גבוה
מלווה בהזיות קלות. דווקא נחמד.
הקטע של ההזיות, החום לא היה כיפי. החליטו לאשפז אותי מיד.
השלשולים הופיעו כבר ביום השני. האוכל הגריאטרי שלהם נורא.
|
אני חי אני יודע
כי אני כאן ועכשיו
|
חי לא נורמלי
כמו השעון בציור של דאלי
מרוח כי נגמרו הסוללות
מנסה לחשב כמה נשאר לי לחיות
|
נכתב לזכר אמה של אלין, שנלקחה ממשפחתה בדמי ימיה
יהי זכרה ברוך ותהא נשמתה צרורה בצרור החיים...
|
ואני רוצה לתת יותר.
אני יורד מטה אל המרתף המיסתורי עם הריח הנשי הזה
ומעביר לשון חלוצה על שערי אחוזתך.
שתי אצבעות חברות מפתיעות, מחליקות לתוכך לאט, לאט...
נשימה...
ואת רוקדת... ורוקדת... ורוקדת...
|
ביקשתי ממנה, הפצרתי, התחננתי
"אף אחד לא ידע, לאף אחד לא סיפרתי"
אני רוצה את זה רק ממך, רק כך אהיה שלם
אני רוצה את זה עכשיו ורק על זה אני חולם"
|
אם תעשה לי טובה
תקבל ת'שמיים
תקבל נשיקה
אולי אפילו שתיים
|
הזדכתי על חיי באפסנאות
מכרתי את נשמתי למוסד השטנות.
כמו זומבי מסתובב
רק עומד וקצת יושב
|
אתמול בכיתי בש.ג.
עומד זקוף. גאה. עם כומתה על הראש מצדיע לירח ובוכה.
המצב על הפנים המדינה מתפרקת
לא רואים את האור שבקצה המנהרה
בכל רגע אתה יכול למות.
|
רק אלוהים יודע כמה אני אוהב אותך וכמה הייתי רוצה שתוכלי
להיות לצידי ברגעי האחרונים.
הייתי נותן הכל כדי שתחזיקי את ידיי כשאנפח את נשמתי ואחזירה
לבורא.
|
אני לא יכול להגיד שאני לא מתגעגע אלייך, כי אני חושב עלייך
המון... מתגעגע לטעם שלך... את נתת לי משמעות חדשה לסקס, וכמה
שעשית לי טוב... אני נזכר עכשיו כשהיינו כל החבר'ה אצל אסי
וקראנו לך "זונה" ככה בפנים, וכל החבר'ה עשו עלייך תורות
|
אז הרוח ברחה והגשם בכה
הכוכבים מה-זה נדלקו והשמש פשוט זרחה
האדמה נשקה לשמיים, האש התלהבה
והמים רתחו אבל רק מאהבה
|
כל מה שרצית - נתתי,
ומה שביקשת - הגשמתי.
אך שום דבר לא לקחת באמת...
|
בכל מקרה, בלילה לא הצלחתי לישון טוב
כי רצו לי בראש מחשבות על האידיוט מאתמול
עקרתי לו את העיניים עם מזלג ותלשתי לו אשך
|
אני צוחק על עצמי ובוכה על השאר
את ההר הכי גבוה אני הופך לעכבר
אני תמיד תמיד שמח כי ככה אני רוצה
אני תמיד תמיד מנצח כי ככה זה יוצא
|
נגעתם פעם ב-S של SHERATON?
(אני כן...)
|
בהשראת הסרט "old school" (מועדון חברים)
|
לעצובים יש פרצוף מכוער!
בוא, בוא בטוב
כי השמיים כחולים והשמש זורחת
|
פרח נתתי לנורית
קטן ויפה וכחול
תפוח נתתי לנורית
נתתי הכל
|
גם חשבתי על המוות אז כתבתי ת'מכתב
וגם רשימת מכולת על לחם וחלב
|
ביום ראשון אני מתעורר אצלך
אבל רק ביום שני מצליח להתנתק ממך
|
לא תהיי שלי, הבנתי
לא נפגיש הורים, הפנמתי
אז שיר קטן אני כותב
על פינה חמה שלך אשמור בלב
|
מטפח לי מוזה גדולה ויפה
מטפח לי מוזה לעוד שאיפה
עכשיו יש לי מוזה ממש לתפארת
פורחת ומשרה אווירה קצת אחרת
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
שלום,הגעתי
לערוץ הילדים??
הלו?
אפשר את טל
מוסרי????
נו! בבקשה אני
מתחנן!!!!
בן 25 מתחנן
לסקס סמים וטל
מוסרי. |
|
