|
חולם על לכתוב ספר
בינתיים ממתין לרעיונות
ממליץ על כמה שאני אוהבת אותו, לעוף ואהבת אמת.
פעם אחת כשהייתי בן 17 בערך מצאתי אהבה... אבל לי לא היה אכפת,
התגאיתי באהבת אמת... הבטתי באהבת אמת שלי, היא עדיין נראתה לי
כמו אהבת אמת...
הסיפור הראשון שלי
|
האוטובוס הגיע. הנהג כבר מכיר אותי ומחייך. אני מחייך אליו
בחזרה. אני לא זוכר איך קוראים לו אבל זה בסדר, אני לא זוכר
הרבה דברים וכולם כבר רגילים ויודעים.
|
אמרתי ביי וניתקתי בחיוך. כמה שאני אוהבת אותו, ככה, בדיוק כמו
שהוא, עם השיער החום הקצוץ שלו והקעקוע בגב שתמיד מאוד הצחיק
אותי, למרות שהיה עושה לי פרצופים בכל פעם שצחקתי. כל השיחה לא
הפסקתי לדבר כמו נערה טיפשה מאוהבת, אבל מה לעשות, כזו אני,
משוגעת אחריו.
|
הכל התחיל כשלמדתי לעוף. בהתחלה זה נראה נורא קשה, אבל ברגע
שאתה לומד את הטריק זה פתאום הופך להיות נורא פשוט. בסך הכל
אתה צריך לשחרר את הנפש שלך, שבמילא תמיד רוצה לעוף למעלה וכל
מה שמחזיק אותה זה הגוף הכבד שלך.
|
אני יודע שהוא יגיע בסוף, הקורבן הבא. תמיד בא מישהו בסוף ואני
מתחיל לדמיין את מבט ההלם והאימה על פניו ברגע שאסתער...
כבר עברו תחת ידי עשרות, אם לא מאות, קורבנות ועדיין איני שבע.
|
גולן עמד לפני פתח המטוס ונתן לרוח לפרוע את שערו הבלונדיני,
זויות פיו נמתחו בחיוך, שחשף שורות שיניים לבנות ובוהקות. הוא
כופף את רגליו וזינק החוצה. הרוח המוכרת קיבלה את פניו בזרועות
פתוחות
|
אני זוכר איך ישבנו בפיצריה, שתינו קולה ודיברנו. כבר בכיתה ח'
ניסינו לעצב את החיים שלנו ואולי זה היה קצת מוקדם, אבל מה עוד
יש לך לעשות בכיתה ח' מלבד לשבת ביחד, לאכול פיצה ולדבר
שטויות.
|
"ממש קשה להאמין, שרק לפני 15 שנה אי אפשר היה להגיע לכאן
והנה, אנחנו יושבים במסעדה מול הים והכל כל כך רגוע ושקט
כאן".
חייכתי שוב. עזה בהחלט השתנתה מאז הפעם האחרונה שביקרתי בה.
|
כל הקשר שלנו היה מעין תחרות ארוכה. מהרגע שנפגשנו במסיבה
ההיא. כל המסיבה שיחקנו משחק מטופש של מבטים, כאשר כל אחד
מאיתנו מפנה את מבטו ברגע שהוא רואה שהשני הבחין במבט המתעניין
שלו. בסוף ניגשתי אליה, יודע שהיא לא תוכל לסרב לי
|
הוא הקיש בעטו על הדף, המלא בסימנים כחולים, אותיות בודדות
וחצאי מילים, ולאחר מכן הכניס את קצה העט לפיו והחל לכרסם את
קצהו. לאט לאט המילים החלו להתחבר אחת לשניה ואז לביטוי שלם.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
כמה סלוגנים כבר
בן אדם יכול
לכתוב?
גרפומן הסלוגנים
בשעת כאב ראש |
|
