|
"זהו הצד האחורי של ספר שלעולם לא ייכתב
זו המנגינה של שיר שלעולם לא יולחן
זה הכאב הלא משותק..."
הבטן מרוקנת, הידיים עייפות, הראש מדוכא, המחשבה
גוססת
זמן חלף
לא נאהב, לא נשנא
לא נסלח ולא נשכח
לא נוכל לחזור, לא לסמוך לעולם
|
אובססית הכיבוש של רוסיה
נמשכת עד היום
בעיניים עצומות, חולמים אשליות
לכבוש, ואז לשחרר...
|
אוטובוס, שניים
קצת קר לו
ידיה נוקשות
ראש פוגש כתף (אולי לעיני רוב זה חסר משמעות...)
|
אין לה אחר מלבדי
אך אינה איתי
|
הוא יילך עמך
אן תלכי עימו?
היי איתי, פיקדי ביתי
|
את והאל קרובים מדי לטעמי
את אשה הרת אסון, אסוני
|
אהובתי, היא כמו ילדה קטנה
|
אשמה וחרטה
קלות דעת, נחמה -
לשם מה?
|
שמי עיניה
בהירים, אך מבשרים סערה
נסתרת, רגשות מאוסים
|
בתחנה האחרונה של רכבת התודעה
נוסע קדימה, נשאר מאחור
לבדי, כפי שנולדתי
כפי שאמות בסוף
|
לנקום - ועוד היום, להכאיב לה
|
מה תחשבי אם אומר לך שאיני יכול
להפסיק לבהות בחזותך המרשימה?
|
אהבה - נגמרה
איני יודעת על שום מה
|
בלי כינורות
אולי מתוך בטון וציניות
אך לא תאבד שמץ
-מקסמה
|
ללא מעצורים הוא דוהר
על עבר הנחל
רץ על חוט דק
הקרוי אושר
|
כל היופי שנגלה
לעיניו, היה המושחת שבטבע
|
כך הדפתי עצמי, אל כל קבר אפל
|
חדר
לא גדול מדי
מכיל אותנו
|
אין פה קליטה
וההיא בפינה, הייתי עושה אותה
|
כל העיניים לעברי
וחזק אני בכעסי
|
לא ניגאל
כך עולה בראשינו, בשעות הקשות
למרות שעוד קיימת תקווה
|
נודדת מחשבתי
אל הדברים הקשים
|
אין זה טוב
כי דברים נקטעים
במחציתם, הדבר גורם
לכאב רב
|
"דים דאם סאן", אמרה
כה חיננית
|
אנוכי, ככולם
גם הייתי מדסקס
על חזיון ההישרדות הגדול
שיבוא בטרם נלך מפה
|
ואולי זו את
ואולי זה לא להיות לבד
ואלוי התמיכה גם מספיקה (ואולי אתם גם לבד)
אם הייתי יודע, הייתי לוקח!
|
שוב לבך הולם
קיבתך חלשה
אוי, זה כל כך מכעיס!
|
כי למקום שבו אני חסר
לשם אני לא חוזר
לשם אני לא חוזר
|
על הקלות בה הצלחתי
ואין לזה סוף...
|
בהם אמצא נחמה
בהם תפדי געגוע
של המחאת אהבה אמיתית
|
אדם פוגע ונענש
בגן הסבל שבניתי
|
אהבה, גשמית ככל שתהיה
כך אתפייט יותר
|
דקירה, אל מול עיניי הנדהמות
|
לא יקרה זה שנית, לאז אסגור את בריחי דלתי
לא תבוא, לא תהיה כה נסלח
|
מחר נקום בבוקר
אל העיתון, שבזעם קפוא
יכריז: עוד צעיר
נהרג בתאונת דרכים
|
שמחת שובי
גם אל הדיו המר
גם אלייך, אהובתי
|
|
|
אנשים, אתם
מגניבים לאללה.
כל אחד פה
מתבוסס במגניבות
שלו ויותר מגניב
מהשני.
זה מעייף להיות
מגניב. מעייף
לאללה.
(נוי-נוי בועטת
במוסכמות הסלוגן
והולכת לישון.) |
|
