|
תקראו, תהנו, תסבלו, תצחקו, תבכו, תעלבו, תקללו,
תתעצבנו, תפסיקו באמצע, תפסיקו בהתחלה, תגיבו,
תשבחו, תקטלו, רק אל תחרישו.
כשגידי שאל אותי היום איך אני מרגיש, אמרתי לו שאני מרגיש בית.
|
לאחרונה אני מתעורר כל יום בתשע בבוקר. לא משנה מתי אני נרדם
וללא קשר למה שזללתי באישון לילה ליד המקרר הפתוח, השעה תשע
מגיעה ואני מתעורר
|
דווקא היום, כשאחי הקטן מתחתן, אני כאן. זה אמור להיות היום
הכי חשוב בחייו ובחיי, ואני במצב הזה תקוע.
|
כמו בפעם שנפלה לי השן, או הפעם ההיא שהתגייסתי לצבא. גם הייתה
הפעם שהתאהבתי לראשונה, לפחות חשבתי שכתבתי, שהתאהבתי בה. אני
זוכר גם את הפעם ההיא שירו בראש הממשלה, לא כתבתי אבל רציתי
נורא
|
כל הדרך לשם חשבתי איך אני גומרת איתו. איך שפעם הרגשתי אליו
כל כך הרבה ואהבתי את כל השטויות שלו. איך הוא היה מביא לי
מתנות למיטה, פעם פרח, פעם דובי ופעם אחת אפילו שיר...
|
בסוף אתה מוצא את עצמך יושב מול איזה בית זונות בבנגקוק, או
שזה לא בית זונות אבל הבחורה תמצוץ לך בשביל 200 באט...
|
יש רחוב אחד, די ראשי, שכל פעם שאני עובר בו מתמלאות לי
העיניים בדמעות. לא שהוא מזכיר לי איזו אהבה ישנה או מישהו שמת
או משהו כזה...
|
הייתם פעם בסופרמרקט באמריקה? אז אם הייתם, אז אתם בטח יודעים
שיש בהם הכל. מה אני אגיד לכם, הייתי בכזה סופרמרקט לפני איזה
שנתיים, כשטסתי עם חברה שלי לניו-יורק. היא כל הזמן רצתה ללכת
למוזיאונים, מחזות-זמר, חנויות בגדים, אתרים וכאלה. אני רק דבר
אחד דרשתי לעצמ
|
ויום אחד, כשאני שוחה לי להנאתי את שחיית הבוקר שלי, אני רואה
בדרך, על המסלול הקבוע שלי, משהו טעים לאכול. אמנם חשבתי
להתחיל דיאטה באותו יום, אבל כמו בכל פעם אחרת גם הפעם אמרתי
לעצמי שאתחיל מחר.
|
תמיד רציתי לכתוב סיפור עם פואנטה.
|
"יש לך ריח של אלכוהול ועשן סיגריות".
"אני יודע, ככה אני אוהב".
"הכוונה היא שאתה מסריח מאלכוהול וסיגריות".
"הבנתי, אני יודע ואוהב את זה. זה ריח שמגרה אותי, טוב?".
|
היא, אגב, לא תתן לך את זה. היא, אם כבר נכסנו לעניין הזה, לא
תתן לך כלום. אפילו דברים שאתה לא רוצה...
|
כל הזמן שעבדתי שם, לא ידעתי מה זה בעצם היה... זאת אומרת
ידעתי, ידעתי שזאת רק חנות לפיתוח תמונות...למרות זאת אני אומר
שלא ידעתי מה היא הייתה.
|
הם שכבו ביחד במיטה. היא בצד שלה והוא ליד הקיר. הטלוויזיה
היתה דלוקה על איזו תחנה. שניהם לא שמו לב כל כך למה שהלך שם.
אתמול הוא חשב שהוא כבר לא אוהב אותה והחליט לנסות את הברונטית
מהפאב.
|
אחרי משהו כמו שמונה וחצי שעות טיסה אני מוצא את עצמי בתחנת
הרכבת המרכזית בבומביי...
|
...דמעות מתערבבות בדם על כביש חם
זולגות דמעות על אקדח קר...
|
לפעמים כשקר בפנים
ובחוץ משתוללת סערה
המקום מתחיל לקפוא,
היא עומדת במקומה...
|
על השולחן ארבעה
בקבוקי בירה ריקים ועוד
בקבוק קוניאק חצי מלא
|
לאט, לאט כל כך
בלי לזוז בכלל היא נופלת
|
כלב עזוב עם קולר חוצה את הרחוב
מקשקש זנב.
|
בחמש בבוקר השמש לא זורחת.
העיניים שלי נפקחות לאט.
|
יריתי בה שלושה כדורים,
אחד מאחור ושניים מלפנים,
הכדורים שפגעו בה התפוצצו מיד,
דם ניתז מגופה על הקיר,
היא בעצמה נפלה לרצפה,
עכשיו היא יודעת מה זאת אהבה !
|
את חוף הים,
בארץ וגם שם.
אלכוהול, קפה ואת שאר הסמים.
בחורות יפות ואנשים טובים.
|
הולך אני. הולך רחוק. אל תשאלו לאן. למה אני לא אכפת לי מכל
הדברים האלה שאומרים. וואלה, עולה על ההר רק בשביל לרדת ממנו.
העיקר הולך אני. אז חשבתי ככה אולי אני גם אלך איזה יום שמה
איפה שהחוף ים.
|
כשאתה מתקרב גם לי מתחיל להיות חם. כשהשמש תיעלם מעיינינו אני
אוריד את בגד הים מעלי... את החלק התחתון כבר הסרתי, לא יכולתי
לחכות לירח...
|
כמו כל מקרה אחר, גם הפעם הכל התחיל בבוקר. לא סתם בוקר רגיל,
זה היה אותו הבוקר שבו התעוררתי ולא ראיתי דבר.
|
07:40. יורד עכשיו גשם, הוא לא הפסיק כל הלילה לרדת אבל מצאתי
תחנה שמנגנת ג'אז. כמו שזה נשמע בחורה שחורה שרה לי על ספר
הזכרונות שלה. הנה עוד סיטואציה שלא תיארתי שאהיה בה. יושב
ברכב שכור, בגשם, באוסטרליה, שומע ג'אז וחושב שהדבר היחיד שחסר
לי עכשיו זה כוס קפה
|
ג'ובים אמר שאם נחייה לא נמות... הוא ניגן את זה, הוא שר, ואני
שומע ולא יכול להתנגד... הרי לא נמות כי נחייה...
|
ברגע השיא יהושע אמר לה שהוא אוהב אותה, מה שהוא באמת רצה
להגיד זה שהוא רוצה להרוג אותה.
|
כשאני מסתכל מהחלון הגדול בשער 5 בנמל התעופה המטוסים מזכירים
לי מאוד כרישים. הם משייטים להם בנמל, קדימה, אחורה, למעלה
ולמטה. כשרוב הזמן בולטים לעין רק הסנפירים שלהם עם סמל החברה
|
אתה חופשי?
אהה... מה זאת אומרת?
|
שוב היה פיגוע. שוב נהרגו כמה וכמה נפצעו. יש לי הרגשה
שמבפנים, עמוק עמוק, איפה שאף אחד לא רואה, אנחנו די מרוצים
כשיש פיגוע.
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
אם רבין קיבל
כיכר מה עם לאה?
למה היא לא
קיבלה שום רחוב,
סימטה, שכונה,
משהו...
הכל גזענות, אני
בעד לקרוא לבנק
הזרע על שם לאה
רבין, בכל חדר
בקיר המזרחי
תיהיה תמונה של
לאה, ככה זה גם
יגביר את הילודה
ו... בעצם לא
משנה.
עמוס מהמוסד חשב
שהוא מאוהב בלאה
רבין אבל בסוף
הסתבר לו שזו
לאה לופטין אבל
גם לופטין זה
מספיק מבאס
ומוציא אותו לא
פחות דביל (אולי
יותר, היא עוד
בחיים) |
|