|
בשקט, בלי שישים לב, התגנבתי מאחוריו וגזרתי את אוזנו הימנית.
מדמם וצורח הוא צרח עליי "השתגעת?! הרסת לי את החיים! איך
עכשיו אני אשמע מוזיקה?"
לא אמרתי מילה.
חייכתי אליו חיוך מטריד כשהחזקתי חפץ מתכתי קהה ולא מוגדר
ביד...
|
Exploding atoms over a phone booth in Asia, Europe,
Amsterdam and Manchester.
We don't need weed; we choose energy, explosions and tick
tocks, fire arms click-clocks.
I play instruments while you play me.
|
הפחד והשנאה האלקטרונית ריקים וחלולים מתוכן וממשמעות, זוהי
סתם זרימה מורכבת של אלפי מיני חלקיקים מופשטים ואבסורדיים.
הסאונד של סוף הקיום, המוות, התיעוב והריתמיקה חוזרים על עצמם
בלי לשעמם לרגע...
|
מטרי אש קרה מצננים את יולי הנורא, בדיוק בפתיחה, על ההתחלה.
לא חשבנו שהאפוקליפסה תגיע כל כך מהר, אה?
|
התקפי פאניקה קטנים, מטחי זכוכיות שבורות, רסיסים, פרגמנטים.
והם עוד מנסים למצוא היגיון, להחדיר קצת אמירה בחוסר האמירה,
הקלות הבלתי נסבלת של הנויז, להחדיר קצת אמת בשבר, להיכנס מחדש
לערמת השקרים הקיומית.
|
|
|
אז מההה?...מתים
האאא?
בוליביה מנסה
לפתוח בשיחה
בבית קברות. |
|
