|
הייתה פייטנית מטבעה.. כל ימיה חרזה את חייה...אהבה
במילים חרוזות..יצרה שרשרת אהבות...איחתה חרוזים
שבורים...תיקנה מחרוזות...
מחיוך ודמע יצקה את חרוזיה...משמחת חיים..את
מילותיה...
מאהבת האדם...את כל חייה...
הווה מצולק בעבר,
עמי, עם שלא נגמר.
|
החיים צוחקים אלינו
בוא נרוץ בשדות
נשחק לנו בבוץ
נקטוף חמצוצים
נרקוד בין עצים
|
נוגעים זה בזו
בטהרה צרופה
מזככת,
והכל, הכל לשוא
נגיעותייך, נגיעותיו.
|
וידיך שירטטו את / אהבתך על גופי
ואני / יקום אין סופי הייתי
|
כי רציתי לחוש....ולו לרגע...
|
אתה מיתמר בי
כטבעות עשן
אל מחוצה לי,
מותיר בי כתמים.
|
אולי מחר...זה עוד יום...
אתה חפון.. ספון..
בתוך עצמך.. ואתה בי
ואתה אינך...
|
ואני נושאת איתי
את צל דמותך
את רכות כפות ידך
את המיית הנפש
|
חלמתי שהיית
וטיפה של גשם
ורגע של חלום
והמית גלים
ועוד יום
ועוד יום
|
|
|
אני לא משתין
איתך, אני משתין
עליך.
הדורש שינוי |
|
