|
כל מה רצתה היה
להיות לבדה
|
תחום עבודתו של אביה היה רגיש במיוחד תמיד היו לה חשדות
שאלות שלא שאלה עד לאותו בוקר שבו לא חזר הביתה .
|
הנוף המדברי החל להתעצם בצבעיו החומים והזהובים וההרים סגרו
מסביב חום השמש חדר מבעד לזגוגית על אף שהמזגן פעל בעצמה גבוהה
|
אֲנִי
משכבר הַיָּמִים עוֹטֶה
נַפְשִׁי אַרְגָּמָן
|
בך לגעת אותך
לדעת
להיות שומרת בבואת בין עיניך
רוצה
|
אחרי...
אחרי שהלכת
התכנסתי בתוכי
כפקעת
|
אותך ביקשתי לאהוב
לחוות את חיי
בזרועותייך
מגן ממטר
|
מבטה כזרם
חשמלי
יש דרך לפתח מספיק רקמות שלוחות שיוכלו להכיל אותו מחוץ לי?
יש דרך שיהיה מספיק אדם המתחלק למספיק חלקים כדי שהעצב יהיה לא
בכולו?
|
מבלי להרים את הקול או לרטון,
במילים מלטפות ומסירות,
גם שלבה היה נתון לאחר
השלים
|
זמן לעתים הוא
רגע
שמעלה דמעה
וגם חיוך שמוסיף
|
זמן לאהבה
הזמן עצר מלכת
קפא על מקומו.
קרן בי זורחת
|
יש...
יש בי מן לחץ שצורב לי
בלב
|
ערב סגול
אפור
ירח נוגע באדום,
פוסעת משאירה צעדים של
|
נגיעות של חורף
נגיעה של חורף היא רוח
סתיו,
עלה כתום וחום נושר
|
בכיוון האפור
ניצנים מתאווים לגמוע את
טיפות המטר
|
בין גבר לאשה
לפני שיחלוף הסתיו נאחז באהבתי
לפני בוא המטר.
|
קומי
הסירי טללי הלילה מעייניך
מחי דמעותייך,
אל תתני לנשמתך להתכדר אל
|
סתיו כן הסתיו
סתיו
אותו אוהבים מתאהבים,
סתיו מתעתע בגווניו
|
ברגעים של דממה צורבת
נרכין ראש
נתייחד
תזלוג הדמעה
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
מאז רצח רבין
אני לא יכול
לעמוד על הראש.
יחד עם רבין
רצחו לי את
היכולת לעמוד על
הראש.
השמאל השאנן |
|
