|
ד ו ל ה
"נו את באה?" הוא מזרז אותה, משרבב את ראשו מבעד לדלת המשרד,
מחייך ובעיניו רמז לנזיפה. "הישיבה כבר מתחילה, אנחנו
מאחרים".
היא משחררת אנחה קצרה, מעיפה שוב מבט במסר שקיבלה הרגע במייל,
מתלבטת האם לענות עכשיו או מאוחר יותר ומחליטה לדחות את התשובה
לערב.
|
מה הם חשבו לעצמם כששלחו ילדה בת עשר לחוג ללימודי לטינית?
|
אין לי מה לומר לך יותר
הכל כבר נאמר בינינו
אין לי מה לתת לך יותר
|
24 שעות וגבר
ומיטה אחת
לא גדולה במיוחד
וזמן שעצר מלכת
|
אני צפה אליך
בין שקופיות שרצות על מסך
בחדר מוחשך
ומזגן שמטרטר ברקע
אני צפה עדיך
|
אמת או חובה?
היא תעדיף לדעת את האמת
הוא מצידו יבחר בחובה
תמיד העדיף להתמקד בחובות.
|
חמקתי לקראתך
בדלת אחורית חורקת
מרעישה את הדממה
כאומרת אני כאן
|
רציתי לשלוח יד רכה
ללטוף תלמי פניך
הסגופות
|
הלילה, כך החלטתי
אקח אותך אל מיטתי
|
עגבניות מורכבות על חציל
אבטיח מורכב על דלעת
|
התעוררות איטית
מתרדמת בת שנתיים
מותחת איבר אחר איבר
ראש, ידיים, ירכיים
רגל, ישבן, צוואר
שדיים
|
בין שני גברים
אתה לי בית
והוא המרחבים
|
עיניים זרות מחייכות אלי
בשדה תעופה הומה אדם
חולקות איתי בדממה
תחושת בדידות עגומה
|
חיה לי מאחורי חומות זכוכית
מביטה על העולם
ממרחק בטוח
|
נורה ג'ונס ברקע
שרה על אהבות
שנגמרות
|
העצב בא לגור כאן היום,
במקומו.
|
חד כסכין
צלול ובהיר
מתברר לי פתאום
עד כמה יקר המחיר
ששילמתי היום.
|
מביטה בך מביט בי
ויודעת,
שזה רק עניין של זמן...
|
השקט הזה המתוח, שנפרש מעלינו
כשאנחנו נכנסים למיטה
המבוכה הזו בנינו
שבעבר לא הייתה
|
מילים בלבד, מלטפות, נוגעות
מתגרות ומגרות
במקום האצבעות הארוכות
שאני כל כך אוהבת
|
צפוף אצלך
כך הוא אומר
עם כל הכלבים והחתולים
הילדים והבעלים
אני לא מוצא לי מקום להניח את הראש
|
עיניך צוחקות אליי
מביטות בי באהבה
ידיך על גופי עכשיו
כאן ליד המצבה
|
רגליים פשוקות
ואצבעות שיוצאות לטיול דרומה
במסע איטי ומענג
|
"אני שומע בז" - אמרת
"ובעינייך רואה את הנץ
אתמול היית כמו חתול
והיום מרגישים את הקץ"
|
הבטן שלי מתהפכת, הננשימה שלי כבדה,
עליי להתרכז כעת בכל נשיפה ושאיפה
|
צלצול אחד ואני מרימה
מעבר לקו משתררת דממה
שנתיים עברו מהקיץ ההוא
האם זה אתה? או אולי זה הוא?...
|
ובתמונה מצהיבה מיושן
גבר ואישה
מיישירים מבט חצוף למצלמה
מוגנים בתוך בועה של אושר
|
רגע אחד קצרצר
בשלוותה על הבר
|
ידיים בלתי נראות
מושטות אליי,
משוטטות עליי
נוגעות לא נוגעות
מלטפות את ירכיי
|
הוא חייך אליי
בעין אחת שוחקת
היסוס נמהל בתנועתו
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
מוקצה מחמת
מיאוס
עוד דבר חוכמה
מפיו של אפרוח
ורוד על הדף
האחורי. |
|
