|
נולדתי ב 12.10.1989 , מזל מאזניים.
אני אוהבת לשיר ולכתוב שירים,ממש אוהבת לקרוא ספרים,
לשמוע מוסיקה, לראות טלוויזיה (קומדיות במיוחד)
,לגלוש באינטרנט..
נולדתי באוקראינה ובאתי לישראל בגיל 7.
אני גרה באשדוד.
אני מתה על כל השירים של סלין דיון , בון ג'ובי,
לינקין פארק, להקה בשם Gotthard ועוד..
אני אוהבת כל מיני סוגים של מוסיקה חוץ ממזרחית
ומוזיקה
שחורה.
תכתבו לי אם בא לכם להכיר..
היא נולדה כבת בכורה במשפחתה
|
צירוף מקרים? לא ולא
כי גם אם תאמינו או לא
לכל דבר הסיבה שלו
|
למה שמן = דוחה?
ולמה הוא נחשב ללא יפה?
|
כאב של ריקנות מתפשט בתוכי
ואני כל הזמן חושבת עליך
איך יכול היה להיות לו היינו שנינו
פה עכשיו ביחד.
|
אני רוצה לצוף על המים
אני רוצה לגעת בשמים
אני רוצה לשאול את אלוהים
מהי מטרתי בחיים.
|
כי אני יודעת בוודאות
שאותך אני אוהב אפילו כשאמות.
|
הדבר הכי קשה הוא לא לחשוב על כלום!
|
Eternal flame is burning in our hearts
reminding us the pain of losen friend
he had been taken by the death from us
so we will live without him until the end
|
Figures with a hood
hiding their faces
in the depth of wood
leaving their traces
|
they are stealing children's smile
?can't they stop just for a while
|
I just know that my heart
beating million times
|
לבי כמו ורד נשבר
הכאב הזה כה מר
למה עזבת אותי
בלי לאמר דבר?
|
איך הייתה לי הבושה
הרי האהבה הזאת כל כך טיפשה!
|
כמו אמא שאתמול
ידעה מכאוב ושכול
אני אבכה עליך
כי אתה קבור בחול.
|
והנה כבר עברה שנה אך לא הצער
והכאב עודו שוכן בתוך הלב
הזמן - הוא מרפא את הפצעים כמו התער
הזיכרון פוגע הוא, זה כה כואב.
|
הוא בא מן העפר ואל עפר הוא שב
ולא זכרו אותו
כי זיכרונו כאב.
|
הכל הוא הבל, הבל הבלים
כך הוא חושב האיש, זה הזקן
ולא חשוב מה אין לי בחיים
אם אין עם מי לחלוק את מה שכן.
|
כל אדם הוא אדם כה קטן ומסכן
כמו גרגיר אחד של חול בחוף גדול ושומם
|
האם זו אהבה בינינו או תהום?
|
כותב את השורות
אומר את האמרות
שומע השמועות
ובוכה את הדמעות
|
איפה הצדק ואיפה השוויון?
לאן נעלם כל ההגיון?
|
הרחוב המואר באורות פנסים
שומר על טוהר ותום
|
מי נמצא בכל מקום ביחד איתך?
באוויר ובים ובבטן אמך?
מי מנחם במשענת אך גם בשבטו?
במי נאמין בלי לראות את דמותו?
|
העצב מתעופף על כנפי הבוקר
ומלב החשכה מבקיע האור
היגון מתמוסס ברסיסי הלילה
והשקט שובר את שכבת הכפור.
|
חיים בלעדיך זה כמו גהינום
כמו סיוט שהופיע ומפריע לחלום
לנשום בלעדיך זה בלתי אפשרי
כמו אצבעות שרוצות לחנוק את גרוני.
|
כמה אוצרות בך החבאנו
מעיני הרשע האפל
כמה חבל שלא ניתן אותם
בחזרה לקבל.
ילד תמים בך קברנו - למלאך יהפוך
ועליך כף רגלו לעולם עוד לא תדרוך.
|
ואני פה לבד
כמו תמיד, לבד...
אף אחד לא יבוא לנחמני
|
האם בשביל זה נברא האדם
ואיך אפשר לעצור בעדם?
|
כמו דרור מתעופף ללא הגבלות
כמו ענן השט במרומי השמים
כמו לב הפועם מליון פעימות
סופג הוא אש סופג הוא מים
|
למה לאדם אין זכות להיות מיוחד
לממש את עצמו
לעמוד מהצד
|
אתה הוא היחיד האחד בשבילי
אין אף אחד אחר שבו חושק ליבי
אוהב אותך תמיד בכל מצב ועת
ולא חשוב אם חי אתה או מת.
|
אי אפשר לקלוט את גודל הצער
איך אמהות בוכות על הנער
איך נשים בצער מתייפחות
על בעליהם שלא ישובו עוד.
|
אדום, כחול, צהוב, כתום -
הכל הופך לבן פתאום
הנפש כבר כמהה סוף סוף
לחוש את רגע המעוף.
|
להרגיש ערפול חושים
ליהנות מניחוח של פרחים
|
אני רוצה להיות אופטימית אך לא מצליחה
אני רוצה לחייך אבל אני בוכה
אני רוצה לצחוק אך מצליחה רק לבכות
האם כל הדמעות יצליחו להמחות?
|
כשאני רואה אותך בא לי להקיא ולצרוח
בא לי מהעולם הזה לברוח
אך דבר אחד אוכל לומר בבטחה
שאני ממש, אבל ממש (!!!), לא אוהבת אותך
|
כי אי אפשר להאמין
המוח לא מסכים לקלוט
שהיא הייתה לפני דקה
אחרי דקה איננה עוד.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
פרחות - זן נדיר
או סתם ציפור
משונה? |
|
