|
אני מאוד אוהב אותך, קרן. אני אוהב אותך מפה, עד אינסוף,
ובחזרה. ואת יודעת את זה.
את יודעת, קרן, היום קראתי באיזשהו ספר, שבשמש ובכוכבים יש
שחרור תמידי של אנרגיה תרמו-גרעינית, מעין פצצות מימן תמידיות,
החזקות עשרות מונים מפצצות גרעיניות, והאנרגיה שלהם
|
בלילה הם באו. הייתי לבד בחדר, והם בהתחלה היו מעטים. הם עמדו
שם על הרצפה בחדר. גרעינים שחורים, ענקיים ומרושעים. הם עמדו
על הקצה החד שלהם ורקדו במעגלים ריקוד מטורף. לאט לאט התאספו
שם המון המון גרעינים. והם התחילו לגדול ולגדול ולהתרבות
והגיעו כבר לגובה המיטה
|
עובדיה היה דג מאוד קטן. קטן בגיל, קטן אמונה וקטן ממדים. מסוג
הדגים שאף פעם לא גדלים. היו לו שני פסים אדומים לאורך
הסנפירים. חוץ מזה שום דבר מיוחד. זה לא ממש קשור לנושא אבל
חשוב לי שתדעו שגם היא לא הייתה גדולה במיוחד, או מיוחדת
במיוחד.
|
בכל בוקר מחדש היה רואה אותה באוטובוס. כזאת מין דודה טיפוסית,
מאלו שבדרך כלל אוהבות לשבת במושבים הבודדים בצד, בתחילת
האוטובוס. רק שהיא הייתה שונה. תמיד ישבה קרוב לסוף האוטובוס,
במקום קבוע, גבה לכיוון הנסיעה ועיניה נטועות בחלציו. הוא היה
מסמיק ומתבונן בעני
|
זו הייתה יתושה ענקית. משהו כמו סנטימטר, סנטימטר וחצי אורך.
יתושה מפלצתית. והרגתי אותה. עם מגבת. שירותים זה חדר קטן.
היינו שם רק שנינו, ורציתי להקדים תרופה למכה. מכה אחת מכוונת
היטב, שהותירה כתם של דם על הקיר.
|
ידיים ושפתיים רועדות הניחו בדיוק מתוח את החריץ מעל הכפתור,
כחפצות לרכוס אותו. הוא פישק מעט את החריץ הלבן, מוודא שהגוון
הוורוד מבצבץ מתחתיו. לאט ובעדינות, החל ללחוץ את הכפתור
מצדדיו, מאלץ את ראשו להגיח מבעד לרקמה העדינה שעיטרה את
דפנות החריץ הצר,
|
מיקי היפה היה באמת בחור יפה. הוא ניחן בקסם אישי מתקתק,
ובאישיות שמני הגדיר פעם ככזאת שהיא מספיק קרובה לאישיות של
פסיכופאט כדי שזה יהיה מעניין, ומספיק לא קרובה כדי שזה לא
יהיה מסוכן. מיקי אהב את ההגדרה. כמוהו, גם עשרות הסטודנטיות
שלמדו איתם, שסומק עז הציף
|
כשמסתכלים על העיניים האדומות של ניסים הירקן, או על המכנסיים
הכתומים הקצרים שלו, שכתוב עליהם משהו באנגלית וליד זה 1985,
מבינים את הכל.
העפעף התחתון של עיניו, בעיקר זו השמאלית, קרוב מאוד לעפעף
העליון. ביניהם מפריד חוט אדמדם של תשישות.
|
אם מישהו בן פחות מארבעים ימשיך לקרוא עוד שש שורות מעכשיו הוא
ימות. בצער, ייסורים וכאבי תופת. הוא יישרף באש ובשרו יהיה
מאכל לעוף השמים ולחיית הארץ. ולכן הוא חייב להפסיק בטרם יהיה
מאוחר מדי. יחולו עליו קללות ברתוסטרא וחרטוסתרא. אם הוא בן
פחות משלושים תחול ע
|
רוקי ובלבואה היו זוג די מוזר. למען האמת, כשיוחנן הקטן ישב
והסתכל על מנהגיהם בתוך האקווריום, הוא ממש לא הצליח להבין
מדוע אינם מסתדרים ביניהם. האקווריום היה די קטן, וריק ממים.
רוקי היה הקטן מבין שניהם. בלבואה הייתה גדולה ממנו באופן
משמעותי.
אימא אמרה לי
|
|
|
למה תמיד זה
קורה לי?!?
למה?!!?
הבן של מרפי |
|
