[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אמרתי לה שהיא יכולה לשכוח מזה ושאני כבר לא בן 5 שהיא יכולה
להלביש אותי בסוודרים אדומים ולשלוח אותי לגן כאילו שאני איזה
ניסוי חברתי שלה שבו היא מנסה לבדוק כמה קל לסבך לילד קטן את
הזהות המינית שלו.

פתחתי את העיניים וראיתי שאני עירום חוץ מסדין דק שכיסה את
רגלי השמאלית. שפשפתי את הראש בסדין שהריח משילוב מוזר של סבון
כביסה וסיגריות.
היא התעוררה, הפנתה את ראשה אליי וחייכה. לפני שהצלחתי להיזכר
אך קוראים לה היא התרוממה על המרפקים, ובלי להגיד כלום התחילה

התישבנו אני, בלונד, דייב, מייק ויואב בקופי שופ בסיטי. לא
מהקבועים שלנו אבל עדיין אחד שהוא לא ידוע כשל
רק-ילדים-בני-16-עם-קוצים כמו שקורה עכשיו בחלק מהמקומות.

שוב פעם פספסתי את הישירה המזויינת לחיפה, כוס אומו! הבן זונה
הנהג של המונית שלא אכפת לו שחייל רוצה להגיע לישירה ונוסע דרך
קיבינימאט כדי לדפוק אותך במונה. וזה לא שהוא חושב שאני
ג'ובניק ואז זה היה עושה את זה בסדר.

הוא נכנס בריצה, מזיע. השעון על הקיר מראה 20:31. יש לו 29
דקות ושום סיכוי להגיע בזמן. בשעה הזאת, בעיר הזאת, בתנועה
הזאת. הוא קופץ לתוך המקלחת, מתעלם לחלוטין מהטמפרטורה של
המים, מצחצח שיניים וחופף בו זמנית.




הידעת?
הדשא ירוק
והעננים
כחולים.






אחת שאכפת לה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 464. בבמה מאז 4/4/00 2:54

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאינקו גניטו
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה