|
ילידת 1990.
אוהבת מחזות זמר, תיאטרון, ספרות ושירה.
כותבת במסגרת קבוצת כתיבה יוצרת וגם... כשסתם בא לה.
תמיד אמרתי, ואמרו לי, שיש לי הכישרון המפוקפק לומר את הדבר
הלא נכון במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון. חוסר טקט, אתם
יודעים. הפגנתי את הכישרון שלי לראווה לראשונה כשהייתי בת 6.
|
רגע לפני שיצאתי הספקתי לשמוע אותה צועקת: "שלא תעז לשכוח את
השלושה קילו בצל."
נמאס לי, כל הזמן היא נותנת לי משימות. הלכתי למינימרקט בתחושת
אכזבה. למה אני לא משתחרר ממנה? היא היתה אשתי, זה נכון, אבל
התחתנתי איתה בניגוד לרצוני. לא אהבתי אותה. הגעתי אל המיני
|
כשהאוטובוס הגיע, התיישבתי לבד בספסל הראשון שהגעתי אליו. היו
שם מעט אנשים. משקפופרית אחת עם ספר, אחד עם ראסטות שנמנם ועוד
אחת, עם תיק שחור, גדול, מעוטר במדבקות, שבתוכו, שיערתי, היתה
גיטרה. כל מה שחלמתי עליו כל חיי.
|
אמנדה ישבה במטוס, העיניים שלה מסתכלות על שאר האנשים במהירות.
בלי לשים לב היא כססה את ציפורניה. אמנדה היתה בדיוק בדרך
לפורטו ריקו יחד עם הוריה, לשליחות של 3 שנים.
|
בשביל שני שקל וסוכריה על מקל הם מוכנים לעשות הכל
|
|
|
מה קרה שלא
מפרסמים את
הסלוגנים שלי?
הם לא בני אדם?
אין להם רגשות?
אם צובטים אותם
הם לא מצטבתים?
אם מפרסמים אותם
בדף האחורי הם
לא מסיבים אושר
עילאי לבעליהם?
(המוצון ברגעים
של שברון נפש) |
|
