|
כותב בעיקר סיפורים קצרים. בטעמי האישי אני מעדיף
מספרי סיפורים טובים על פני כתיבה מטאפורית ומורכבת
- כלומר, הסיפור וההתרחשות צריכים להיות העיקר. מתוך
הסיפור ניתן ליצור רובד נוסף בעל משמעות, אבל ראשית
חובה לעניין את הקורא בעלילה.
אשמח לתגובות, תמיד.
(אגב, אני הכי אוהב את 'ארץ')
איש הביטחון, בודק המזוודות, שהיה עצבני כנראה מהטיסה הלילית
לניו-יורק שבה טיפל קודם לכן, העיר בזלזול שאף ישראלי לא בורח
מישראל. לא בורח באמת. דניאל לא התרגש וחיבק בעליזות את גבי
בדרך לשער אל הדיוטי פרי.
|
למיקי היה רעיון, וזו הייתה ההתחלה. ידעתי שזה לא חכם להתעסק
עם מיקי, שהיה בגולני ויכול לפתוח ת'צורה של מי שמרגיז אותו,
אז כשהוא אמר שזה הזמן הכי טוב לרדת על החנות של מוריס, לא
אמרתי כלום, כמו כולם.
|
"אני יודעת שחטאתי לך. פשעי רובץ כחיה שחורה על גבי, צפורניה
חורטות בגבי תלמי כאב. דיברתי אל החיה כל הלילה, מנסה לשכנעה,
לפייסה. רק דבר אחד יוכל לפייסה - להפיג את העוול - רק ליבי
השבור יוכל."
|
"ראיתי אותה עוזבת. בעיות, אה? מכיר אני נשים שכאלו, מתעתעות
בגבר הלוך ושוב... לא לי נועדו, אותן בנות אשר נעות מתוקף גחמה
רגעית - 'הב לי זאת!' דורשות הן ללא הפסק - 'קנה לי זאת!'" הזר
גחן וקרב אל פניו, עיניו זוהרות באדום עז, ריחו המבאיש של
הוורד נישא באפו "
|
הם ניצבו באגרטל שפניו מחוספסות, בירכתי החדר למרגלות המיטה,
וכולם כאחד חרצו אלי לשון.
|
לא בחרנו להיוולד ועלינו להמשיך במסע שלא התחלנו ושלא נסיים.
עם זאת את הכיוון בוחרים אנו.
|
סמלים, הוקוס פוקוס, עיניים אינן רק רואות
|
|
|
את דורכת לי על
הרגל.
אחד עומד בקן
נמלים. |
|
