|
אדם רגיל, לפעמים שקט, דיי חברותי כשהוא בחברת אנשים
ודיי מופנם כשהוא לבד! (מה באמת?)
הכי חשוב לדעת עלי:
דיסלקציה-יש
שאיפות-משתדלת
שעות שינה- אין
דבר נוסף?-לא
הידעת?
-יש לי בעיה קשה מאוד עם ריח של גבינה צהובה על
הידיים (משמע אני לא נוגעת ומעולם לא נגעתי בדומם
הנ"ל!) אבל לאכול אותו אין לי שום בעיה...
-אני לא מסוגלת לאכול אפרסק כשאני עומדת על שטיח...
אני מרגישה שאני אוכלת לו את הסיבים...
-לא..מעולם לא לקחתי טיפול!
ואני רצינית לגמרי בנוגע לכל, מלבד הכתוב בשורה
האחרונה.
הרעד שלי קצת הרתיע אותך. נראה היה שחשת בו וידעת שזה לא בגלל
שקר לי.
שאלת לשלומי, עניתי שאני בסדר, עצמתי עיניים, וחיכיתי שייגמר
כבר.
|
בנוסף לקושי שבסחיבת הגוש המוכה הזה שתלוי לי על הכתף, החל
לרדת גשם זלעפות ותוך שניות מעטות מצאתי עצמי רטובה מכף רגל
ועד ראש. אילולא היה לי מצפון, הייתי משאירה את הטיפש לשבת
בגשם ולמצוא את הדרך בחזרה הביתה בכוחות עצמו. הרגשתי רע, ולא
בגלל שהגשם הרס את הפן ה
|
שמעתי אותם מתקשרים לאורית ולוקחים ממנה את הטלפון של אמא
ואבא, הם היו בברצלונה באותה העת ואנחנו היינו בחופש
מהלימודים. עכשיו הם כבר התקשרו לאמא, עדיין שכבתי שם, שמעתי
אותם מספרים לה שאני מתה.
|
"פעם אבא שלי היה מנהל את הסופרמרקט הזה", אמרתי בגאווה.
"כמה נחמד, ומי הקטנטונת הזו?", היא חייכה וראו לה את כל
הקמטים.
"זו דנה, היא בת חודשיים", עניתי לה.
"אוו..ממש מותק, היא דומה לך".
|
לאחר מכן, הסתובבנו באתר ואחד מאתנו הוביל אותנו לצריף מספר 7
למיטה השלישית מימין, "הכי קרוב לדלת" הוא הוליך אותנו, נעצר
והודיע - "כאן בדיוק היא ישנה, על קרש העץ הזה",
|
הפגישה הזו בגינה הפכה לקבועה, פעם-פעמיים בשבוע היינו נפגשים
באותו המקום, כבר הפסקתי להתרגש, אבל עדיין, היה קשה לי לעכל.
הוא ממש נחמד, הוא גם מאוד אינטיליגנטי, הוא אדם מעניין...
|
אתה לא מתייאש, משכנע, מוצא פתרון לכל תירוץ שאני מעלה, נחמד
לי שאתה מתאמץ ככה, זה גורם לי להרגיש שיש לי למה לחכות, שחשוב
לך שאני אבוא, שחשוב לך לראות אותי...
|
אני בחרתי לבצע את עבודת החקר שלי על המוות, קראתי וחקרתי,
חיפשתי במקורות מידע, היו לי המון שאלות שעניין אותי לענות
עליהן, על העבודה הזו קבלתי 100, רק חבל שהמורה אמרה לאמא
לבדוק אם הכל בסדר אצלי...
|
הייתי עוצרת לשניה, חושבת מה לענות, לא יפה לפלוט תשובה אדישה
וחסרת התחשבות, בטח שלא לשקר ולענות "גם אני", אז הייתי מעבירה
נושא באלגנטיות או במקרה הכי גרוע מורידה חולצה, גם ככה הוא
שוכח איך קוראים לו אחרי אקט כזה.
|
יש משככי כאבים
אנטיביוטיקה וכדורי שינה
מזרק עם חמצן לורידים
וגם חבל תליה
|
יום אחד יהיה לנו בית פרטי
וחצר ומרפסת גדולה
ויהיה לנו גם כלב לבן
ומכונית כחולה
|
לשחוק את עצמך בגלל אהבה, כשאתה אפילו לא בטוח שאתה יודע מה
היא. כן, זה חיוני ביותר.
|
וזה לא שלא חשבתי על זה לפני שבאתי, מההתחלה הודעתי ברוב קולות
שאני במחזור אתה אמרת לי שבין כה וכה אין לך קונדום, אז סבבה,
התקזזנו. ברור היה לי שחשבת על אופציות אחרות, שקשורות לרווחתך
כמובן... נו אבל מה אני נראת לך פראיירית?
|
התחלתי לחשוב על הקיר ולדמיין איך הוא היה נראה אם הוא היה
צבוע בצבע אפרסק, גם הרטיבות הזו שליד החלון הרגיזה אותי,
שנאתי את הקיר הזה!
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
מחשבה: למה האדם
הורג? הוא הורג
בשביל אוכל. ולא
רק אוכל: לעיתים
קרובות מתעורר
גם הצורך
למשקה.
וודי אלן |
|
