|
 134704197
קודם כל היא תסביר לכם שהשם שלה הוא לא איל אי אלא
Ilie שזה באינדיאנית "הכנף האחרת שלי". נו מה לעשות?
כל אחד והשם שלו.
בסך הכל, כל מה שהיא יכולה לאחל לעצמה ולכם, זה
לעולם לא לחיות בצל הנורמליות.
היא בת 18 וקצת, גרה ביישוב קטן (מידי) במרכז הארץ.
היא פציפיסטית שמאמינה בשלום ולא בפוליטיקה. היא
אוהבת לשיר, כל הזמן והמון. היא מנגנת על גיטרה כבר
איזה 8-9 שנים. החלום שלה הוא לנסוע לניו-אורלינס
לשבת שם ו..לנגן. או למות, מה שיסב לה יותר אושר.
היא מתה על ליאונרד כהן, הפינק פלויד, אליס אין
צ'איינס ושות'. סתם אחת שהייתה צריכה להוולד בשנות
ה-60, או במקום joan of arc.
where are all the people? Its a little lonely in
the desert
resumed the little prince at last
Its lonely when you are among people too
said the snake
and they both fell silent
ולמרות זאת לא היה לה מה להגיד. ולמרות זאת לא היה לה מה
לעשות. ולמרות זאת היא ישבה שם וכתבה למי שאולי יעשה לה טובה
ויקרא. ולמרות זאת אין לה עוד כלום. ולמרות זאת היא חיה לה
מיום ליום, מנסה להראות כמה שיותר מתוחכמת וכמה שיותר חכמה.
ובשביל מי??
|
מה יכולתי להגיד לו? שזו אחריות גדולה מידי בשבילי? שעד כמה
שזה היה הזיון הכי אלוהי שהיה לי בחיים...
|
זה נורא כיף, הריצה האינסופית הזו אחרי מטרה שאתה יודע שאף פעם
לא תושג, אבל נהנים מהדרך. מי שרוצה להנות כמובן. מסתכלים על
הנוף, נהנים מהחברה, ו... לא תמיד רוצים להגיע לקו הסיום. הרוב
לא. כי אחרי שאתה מסיים לרוץ, אין לך יותר מה לעשות.
|
פשוט היית יושב שם, עם הפסנתר או הסקסופון, או המפוחית או
הגיטרה או כל כלי נגינה אחר שבא ליד. יושב ומנגן. שקוע בנגינה
הזו כולך. ויכולתי להרגיש את הכאב שלך שהיה כל כך עמוק וכל כך
חסר תקנה. אף פעם לא סיפרת לי מאיפה הכאב הזה בא בעצם.
|
שעה לאחר מכן נשמעו ניידות האמבולנסים בכל השכונה. באמצע גל
הפיגועים הקטלני, בין דולר שמתחזק למיתון שמפרפר אותנו, בין
ראש ממשלה שדורש "לתקוף!" ובין מאפרות מלאות, ילדה בת 18 עברה
לעולם אחר ככה פתאום, בלי הסבר רפואי קונבנציונלי.
|
ולפעמים היא עוד שומעת אותך קורא לה בלילות.
בוכה לה מהאדמה החולית והחמה עליה נפלת והיא מסתכלת בתמונות
ובסרט הוידאו ואתה כל כך מוחשי.
תמיד בעל אותה רוח שטות, בונה מטוסים איתה ועם האחיין הקטן,
מציק לאחותך הגדולה,
מלאך.
|
הנה היא. החסרת בית עם השמלה. שמלה שבטח פעם היתה מאוד יפה
והיום היא כבר סתם סמרטוט. בטח פעם האישה הזו נראתה למישהו
נורא יפה. היום היא סתם מקומטת עם שיער או יותר נכון בלי שיער
שפשוט לא נחפף כבר לפחות 20 שנה.
|
באותו ערב, כשהדלקתי סיגרייה, פתאום התעוות לך משהו בפרצוף.
שאלתי מה קרה ולא ממש ענית. כרגיל אתה שותק ברגעים הכי
קריטיים.
|
הסתכלתי על הילדה הקטנה שלי, מכבה את הסיגריה במאפרה שקניתי
ברמת הגולן. השמיים כמו ישבו על כתפיה והיה עליה להחזיק אותם
לבדה, מנסה להתחבא מאחורי שקרים.כ"ך קטנה, כל כך פוחדת, ואין
לה אף אחד. הסתכלתי על הקטנה שלי, איך היא קלטה מהנהונים שלי
שגם לי לא אכפת.
|
אבא קנה לי משחק מחשב חדש. משחק שצריך להרוג בו ערבים. אבא
אומר שכדאי שאני אתאמן לצבא ובסוף אהיה מג"בניק כמו שהוא היה
כי זה הכי טוב. אבא רוצה שאני אשחק במשחק כמה שיותר אבל אני לא
רוצה כי הוא מגעיל אותי. יש בו הרבה דם וראשים שמתפוצצים.
|
והחום הנעים הזה שמחסה אותך. יותר טוב מכל חוויה שאי פעם היתה
לך. כי החוויות שלך תמיד מלוות ברגשות עצב עמוקים. וההרגשה
הזו, פשוט שקט. ולמרות שתמיד אמרת לעצמך ש"לא תמיד צריך להיות
עצוב", זה לא עוזר.
|
מנקודת המבט שלי ראיתי רק את הגב של דלת הדירה שלך, זוכרת
ששאלתי את עצמי בפעם המאה "מי צובע לעזאזל את הדלת של החדר שלו
בכחול עם נקודות אדומות?!".
|
השמיים האפורים עם ענני הגומי הקשים, העיבו על נפשו. בדרך כלל
אהב מזג אוויר כזה, כשלא יורד גשם אבל מן חושך מכסה את הפלנטה
המבויישת, הנחבאת בצל העננים. אך היום העננים הללו העיקו עליו.
כאילו חנקו אותו. הוא הרגיש כבול בין קירות ענקיים שאין
ביכולתו לברוח מהם.
|
הפסיכולוג שלי טוען שקשה לי כי אני מקשה על עצמי, שאני פשוט
צריכה לנסות להיות כמו כולם. אבל הנה אני שוב, בבגדים שהכי
נוחים לי, אלה שאיתם אני לא נראית הכי טוב בעולם. אבל אני פשוט
לא מסוגלת, אתם מבינים? אני לא מסוגלת להתלבש כמוכם, להראות
כמוכם, לדבר כמוכם ואי
|
Not exhausted, I lay bare-souled
Listening to the waves on my eyes
I think, I think I don't wanna think
Smoked some happiness straight into my lugs
Because I'm holding the gun away
|
It's been two years without Idan, wrote and composed this
piece for his memorial ceremony.
|
Yea, everyone can count on girl
She's giving them head or a hug or a smile
She'll brake that tension that you get from your wife
She'll feel alone and you won't have to care
|
ולרגע איבדתי את עצמי, שם
באוטובוס מלא באנשים גדולים וקטנים
או בעצם סתם בינוניים
שמנסים להיות יותר או פחות.
|
בלוויה שלי, אני רוצה שתמחאו כפיים.
כי הייתה לי הצגה דיי טובה,
וכי זה מנומס, שאחרי שיורד המסך,
הקהל מוחא כפיים.
|
הוא סתם אחד,
מאלה שיתביישו לנסות משהו,
שהנשיקה שלהם תהיה גרועה לאללה,
הוא סתם אחד
שאף אחד לא מבין
למה אני רוצה אותו
|
תדליקי עוד סיגריה,
תני לו נשיקה,
תלכי הביתה,
לבד,
שוב.
|
את מסתכלת למטה.
תוהה מה פחות כואב מלסיים את החיים.
הכלים המודרניים משמיעים קולות ועפים על הכביש.
ואת? סתם עוברת מדרכה.
|
אני חושבת שכל מה שמעניין אותנו לאחרונה
סובב סביב סקס
(רק רגע יקירי, אני חייבת לסיים לכתוב משהו)
|
היופי בעולם הזה
זה הטמטום התהומי.
חוכמה מעושה
בכל דבר.
|
הפטיפון שלך הרוס
התקליט שרוט
הציפור שלך מושכת
אל הכלוב.
|
לפעמים בתל אביב
יש הרגשה של מרדף
אחרי אהבה מזדמנת.
|
הם אומרים:
היא קצת משוגעת.
ילדה מבריקה ומקרה מעניין לכשעצמו.
חבל שהיא לא אוהבת ללכת בתלם כלשהו,
שהיא שונאת ממסד ומערכת.
אחרי הכל, מתפקידינו למסגר אותה.
|
היום הוא היום. היום הוא היום בו החלטתי לא לדפוק לעצמי כדור
בראש
|
ישבתי שם עם החתול שלי, עם נעמי, עם התיק החום הישן, עם החדר
והחלון שלי, עם הנוף שכרגע נראה כמו שלי, עם הדמעות שלי, עם
העצבות שלי, ולא יכולתי להפסיק לחשוב. היום שעידן מת.
|
חשדתי בו מההתחלה שהוא מחפש זיון,
כי הרי כולם כאלה בימים האלה.
|
מה עובר עלי. מה עובר עלי בתקופה האחרונה. ככה חברה שלי שאלה
אותי היום. לא מתוך לגלוג, לא מתוך שנאה, לא מתוך רחמים, בטח
שלא מתוך הבנה. מה עובר עלי.
|
זה נראה כאילו כולם יודעים להבין אותי הרבה יותר טוב מאני
עצמי, ואני לא יודעת מה לבחור. על מה לעזאזל אני נלחמת? ההרגשה
הכללית היא, שכל המלחמות שלי מיותרות. האם אני מדברת מהבנה
עמוקה יותר או מיאוש?
|
כן, כן אתם רואים נכון. זהו מכתב התאבדות. מודה. הלכתי לאיבוד.
|
התסריט הראשון שלי... לא מזהיר אבל בדרך
|
שקט. זה נגמר ונסתיים. כוס המים שעל הדלפק כבר ריקה.
|
|
|
הנף אותי למעלה,
כמו לבנה חסרת
אונים.
לפף חבלייך סביב
גופי, וקח אותי
לעננים!
לעגורן. |
|
