|
עידו שקט, התחיל לכתוב ממש לא מזמו, לפני
שנה-שנתיים, ועוד לא מכיר את האופי של הכותבים בכלל
ובאתר בפרט . ולכן, הוא ישמח לשמוע מה יש להגיד לכל
אחד שנכנס וקורא את היצירות שלו . חוץ מזה - הוא
אוהב להעביר את הזמן בצורה הטובה ביותר, לנגן על
גיטרה, לשכוח שצריך לתכנן על העתיד ולהזכר בדברים
חשובים מדיי דקה או שתיים אחרי הזמן .
Totally blind to my cries and my tears
|
שוב יכול לגלות, להשלים,
לשנות, להסביר, להבין .
|
הם רוצים השורש לעקור אצלי לעד
אבל אני אשב, אגן,
העיקר רק לא אפחד
|
הסכין כבר ביד, העיניים עצומות,
החדר שקט, בו הכל נעצר .
החלון קצת פתוח, ציפורים מצייצות,
ועכשיו זה בטוח, הסבל נגמר .
|
שאלות חדשות צצות בראש מלא עובדות,
מחפש תשובה נוחה בכדי לשכוח מההזיות,
ושוב מחזיק ת'ראש בשקט, מול ערימת אפר,
ורק את זה אתה רואה, רק את זה אתה מרגיש , קר ...
|
לא כדאי לטרוח בשביל כל החברים שיכסו אותך בחול,
הבחירה תשאר בידך .
|
מרוב אכזבות - נסתם היאוש,
מרוב כוח לעוד - נותרת תשוש ...
|
עכשיו, קצת לפני הסוף
אני פוקח עיניים דומעות
מביט לאחור על חיי
ומגלה שם רק שגיאות
|
שוב ההתרחקות על עצמה חוזרת .
אותך זה לא מפתיע , אותך היא לא שוברת ...
|
הגיע היום, עכשיו תורי לעזוב אתכם
להפנות ראשי אל מעבר ליופי .
|
מי אמר שאתה לא מעורפל ?
מי החליט על החושך הנכשל ?
מי שואל כשהוא עדיין לא יודע ?
מי חושב ועוד מחליט לפגע ?
|
|
|
שלום לכם חברים,
מה שלומכם...
עמיקו וחבריו
הדלוקים |
|
