[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יליד 1978 בירושליים ומשם נד דרך ארוכה בכל רחבי
הארץ, התחיל לכתוב בגיל 7 וכיום יש באמתחתו כמה מאות
שירים...

כל הסיפורים בדף זה הינם ממוחו הקודח של היוצר, וכל
קשר בין המציאות לדמיון הינו מיקרי.. לא ימות פה אף
אחד, לא יקבר פה אף אחד.. הכל סיפורים!!!


בקשה אחרונה... - תפסיקו לתת ניקוד ותנו לי
תגובות..
זה החמצן שלי..


הסיפור המומלץ ביותר הוא כאמור : "סיפור אמיתי-
דבר מה פרטי


קריאה מהנה..  ;)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה
התעוררתי בזיעה קרה, והייתי במיטה, ניגבתי את עגלי הזיעה
שהצטברו על מצחי ונשמתי לרווחה, הכל היה חשוך ויכולתי עדיין
לשמוע את הצעקות מתוך החלום, עצמתי את עיניי שנית והתפללתי שזה
מאחוריי...

ארצישראל
אילנית, ראש העיר כאן, באמת עושה עבודה טובה, אישה ממוצעת כבת
50+, קשישה בגוף של ילדה, כל הזמן מתרוצצת, רק כדי לסתום
לאנשים את הפה, ואני מעריץ אותה בכל לבי.

דיאלוג
שאת מנסה להמציא לי מחשבות, אני רואה את התסכול, כמעט מחמיץ את
הסיכול הממוקד שלך לפגוע בי, במקום די רגיש, במקום שירגיש
במקום מסוים ורק את ואני יודעים אודותיו

"מה זה הבלאגן הזה?" שמעתי את אבא שלי אומר בקול ישנוני והרמתי
את עיניי לראות אותו עם הפיז'מה המגוחכת שלו ממהר לקחת סמרטוט
"עזוב את זה, אני מיד אנקה את זה- זה קרה הרגע"
"הרגע?"
"הרגע"
"פינג'ן?" הוא הבחין בו

ג'ננה
הוא ישב בתוך השלולית של עצמו, מחוסר כל דבר שהשיג בחייו, כעת
כבר לא נותר לו דבר, הוא עצם את עיניו הוא חשב וחשב, אבנים של
תקווה נפלו על ראשו מנסות לחרוץ את גורלו אך לשווא...

חלום
"..בגלל זה, זה רק אתה ואני.. בגלל זה מגיע לך למות, בעוד הם
חושבים שהכל בסדר.. והם יחזרו וימצאו אותך עם חמישה כדורים
בגוף, שניים בראש, שניים בלב ואחד בבטן, בתוך שלולית מלאה בדם
ועדיין חם.."

אוטוביוגרפיה
"...מוזר לכם שאני צוחק על זה? מה אתם רוצים שאני אעשה? אבכה
כל היום? אני חייב להאחז במשהו בתוך כל הכלום הזה.. אז אני
מספר את זה בהומור...
שהוא בא לבקר הוא היה עם דמעות בעיניים- כל כך שמח לראות אותי
בסדר ומגיב, כל כך רצה וקיבל אותי עונה לו בתוך כל אלף

"...בפנים,
מציק, לוחץ כואב
רחוק מכאן הוטמן גורל..."

יצירה לאישה יקרה יקרה יקרה (כן, שלוש פעמים) ללבי.

זוגיות
"...הבוקר כבר עולה כאשר אני מכניס את עצמי אל מתחת לשמיכה
הדקה שלי, מחר שבת, מחר שבת, שבת מנוחה ואני מתכוון לשרוף את
הסדינים למשך היום ולא להתעורר עד צאת הנשמה.
אני אוהב את השבתות האלה, כי הם דבר נפלא, מזל שיש לנו אותם
ושאני יכול להישאר ער עד שהזריחה עולה

חוסר אונים
בעודי מהלך ברחובות השקטים, מהלך לתומי מתחכך ומחכים, ממראות,
לחשושים, ומשקט מהדהד קירות, חתולה נוברת בפח האשפה, מרימה
מבטה ישר אלי, בעיניה פחד נורא, ואני מאט צעדיי שלא תיבהל,
והיא נסה משם בעודה מיללת את ברכת הגומל

את סתם מעכבת אותי בזמן שאני יכול לעשות דברים אחרים - שמש, לא
ידעתי שאת דפקנית.. צד חדש? התעלמות? שכחת? או שאת סתם אדישה?

היפרדות
מרגע זה ואילך, נשמתי נעצרה ולא היה חשוב לי דבר, כבר לא
עיניינה אותי מיטל, לא מסיבה, לא חגיגה-רק אלי, הבלונים
השתחררו מידיי ועלו לתקרת התחנה המרכזית והמתנה נפלה מתי שהוא
והיכן שהוא כאשר רצתי לתפוס מונית לבית החולים.

החדר היה שקט כשחבלול התעורר, כולם הביטו עליו במבט של שנאה אך
הוא העדיף להתעלם, הוא ניגש אל השולחן שם הייתה מונחת קופסת
הסיגריות שלו- אבל לא הייתה לו אש וממי נוט יכול לבקש
הרי..כולם כועסים עליו עכשיו.

בבית לא יכל בן אליהו להרדם, הוא התהפך מצד לצד והצטער שאביבה
לא נמצאת איתו עכשיו. הם נפרדו לפני שלושה חודשים ומאז החיים
לא ממש חזרו למסלולם.

נתן, בוא אבוייה- נוסעים אלייך"
"קרה משהו?" שאל
"תיכף נראה, קח את הפונטו ותביא אותה לחזית- אני כבר מצטוות
אלייך"

ג'ננה
תגידי לאבא שלא יצטער, ולרוית שאני חושב שהיא צריכה לרדת במשקל
כי רובי לא שומר עליה ובזמן האחרון היא ממש נראית כמו פרה.
רק עטינים חסר לה
אם אמא הייתה שומעת אותי עכשיו היא הייתה שמה לי פלפל חריף בפה
עד שהייתי צריך לצעוק עד לב השמיים ולבקש סליחה


לרשימת יצירות השירה החדשות
געגוע
לי כבר ניתנה ההזדמנות,
לחוש שפתיים ולשון
לחוש מבט לחוש קירבה
לחוש קצת חום ואהבה

געגוע
המשטרה עצרה אותי על אהבה נכזבת
אשר גרמתי לנערה שדחיתי בנימוס
ייסרתי את עצמי בתא שכבתי בלי היסוס
(סופר את הקירות סביב וכל כולי כעוס)..

בלדה
איזהו בריון שדל עליו שכלו
שמנסה לחשוב חכם ולא צולח כאן
איזהו אדם אשר גמר אומרו
צולל עמוק חזק כמו לתחתית אגם

את בת זוג אידיאלית
מקסימה וריאלית
עם חיוכך המתוק
מעניקה לי בלי סוף
אז יפה שלי
תישארי בשבילי

אלפים, הם תוקפים בהמון
בצביטה, בצריבה וכאב בגרון.

מצב
בולים רבים
בגלל סוגים
בתוך שקים
מחוזותינו הרחוקים

אהבה
"...שתי גופות חוברו
למעגל
כאילו הופרדו
בלידתם... "

המרחק לא גדול בין הלב והרגש, השמיים שחורים ורק ירח יתום...

אהבה
בא לי לשבת רחוק מכולם בישיבה מזרחית כמו עם
בא לי לקום ולצעוד לקראתך, כמו פעם
בא לי לשבור בשבילך הרגלים ולחוש אותך קרוב אלי
בא לי לשתוק ולשבות ממילים אך לא יודע אם כל זה כדאי

תתפלאי לשמוע להבין להתבונן
אני עכשיו רגוע, רצינו ומעניין
כבר לא פלצן ידוע

גורל
כי הרגשות גואים ורגשות עולים
אני עוצם עיניים, מתעסק בדימויים
מחר תגיעי את פנייך יקדימו רק שמיים תכולים
ופה חמסין ובלבי נותרו ברקים ורעמים

"...תני לי להאמין
שתהיה כאן גם סולחה
ושתמשיכי לאהוב
גם את ילדה..."

איך אלבש מדים ואהיה נורמלי?
מה אוכל לתת כדי שתסלחי לי?
כיצד אומר מילים שבוודאי שכחת לי?

מצב
הרמת ראשך אל תקרתי
ואל אותה רוח מלטפת
ולא אמרת דבר

מצב
"..את שבויה ברשת ביטחון
לא יודעת לאן את פונה
תעשי את הצעד נכון
או .."

ביקורת
את רחוקה
במספרים זה כבר מגיע להרבה מאוד
אני יודע שזה יצליח בלעדייך
רוצה שיהיה לך חם

הרהור
למרות הסימנים חשבתי על הכל
הסיכונים היו דבר שבשגרה
חששתי למצות את החסר את היותר

יחסים
"...אחרי המדבר שעברתי באים
שוב אותם פרפרים כשאת לצדי
את יודעת כמה אושר יש בי כשאת לידי..."

יחסים
הלב פועם כמשוגע,
עכשיו לאט לאט נרגע

קינה
נסעתי לביקור בכפר קטן באינדונזיה
לקחתי רק תרמיל ועוד בקבוק שתיה
ראיתי מקומות שמוגדרים רק כפנטזיה
ואז חזרתי...

אהבה
יום עבר בלי הסם
יומיים זה מוגזם
שבוע? אני שם

גן עדן
מאוהב עמוקות, לא רוצה לחדול,
רוצה בך לשקוע, בזרועות לעטוף
להגן, לפזר לקוות רק לטוב
לתת לך לדמוע לשמח עד תום

שכול
"...כשאת שומעת את הקול הזה - זיכרי..."

אכזבה
כן, לא יודע מה לומר אבל זה די שונה

אני אוהב אותך אבל רק מתענה

את לא יודעת שאני מרגיש אלייך

געגוע
מאי מיאמי
המטוס מחכה
מאי מיאמי
ואני מדוכא

נס קפה, מרגיש כמו מנייק לשתות עוד כוס, לבזבז לכם ת'כסף ועוד
יום עובר
מה לעשות? מה לעשות, נו!!! אין תשובות, משרדנו סגור כעת תנסה
אי פעם..

הרהור
שיר שנכתב בעיצומה של פרידה כואבת מאוד
בבוקר חורפי אחד ממש לא מזמן

חלום
אתעטף בך ואקפיא את המבט
הנישא מענייך, הפוגש בעיניי
המחייה את האושר ששולט ללא תנאי
כאן בנינו, באהבתנו

ערפילי
רק עוד קצת ואז אגיע
לסיום אותו מסלול
אבל חייב לשמור לבד
על גופתי בשעת מבול

תחושתי
ופתאום זה אנחנו, פה אני ושם את
וכילדים המגלים לראשונה צעצוע חדש
נכנסנו 'על עיוור' למבוך המסובך
של אהבה אין סופית, התמודדות עם מרחק

כמיהה
"...מתחשק לי לראות, מתחשק לי לכתוב לך מילים, לא לשמוע צלילים
ושמות..."

אהבה
"...תצלצלי בדלת ואני אפתח
תקבלי חיבוק, וגם חצי חיוך
אני אכין לך טוסט וחביתה
אשקה אותך ואלטף ואת קולך אשמע..."

יחסים
ואני ממתין לך כאן שקט
לא מתאמץ כי טעויות
עושה אדם ועוד אדם
ויש מכלול ואין סימן
שנותן דחיפה קדימה
לריגושים

היא לא מנסה להפתח אלי
היא אומרת כלום, וזה יותר מדי
כי בתוך תוכה, חומה

פנינה באמצע ים
שיניים בלי קיסם
זמיר בלי מיתרי קול
סתם.

מצב
אני שומע מכונית קרבה לה ממרחק
והיא צופרת
מחכה שאני אזוז
להסתובב באמצע כביש
ילד, זה אסור

אהבה
קירבי אלי בן לילה, ובלבך ניגון
הנה עולה עוד בוקר ניצני זריחה קבועים
הקשיבי ללבך החווה שוב פרפורים
והיצמדי למנגינה גם כשכואב
למדיני לאהוב כי אבד לי הסיכוי

מקום
שולח,
את רגליי העייפות
אל המוטל הראשון שנגלה לעיניי
נשכב אבל עוד לא ישן
חושב על שלל הבניינים
שמחכים לי מרחוק
באי שומם

בלדה
אז תלטפי את עלעליי
כך תהיי למאושרת
וכך תרגישי טוב אולי
על סף סיום עונה פושרת
של רוח ושל סתיו

כמיהה
אני נושם אותך ילדה בכל דקה איתך ביחד
כורע ברך מתמסר לפלירט שלך איתי
מסיר את כל המסיכות

אכזבה
צאי לרכב
תצרפי עוד בחור
רק תזדייני לי מעיניי
שלא אראה אותך עוד

געגוע
בלב קרוע וסוער
בלב רעב ומתמכר
אני קורא בשמך

הרהור
אני מקשיב ובצמא שותה מילה אחר מילה
אני בוחר חיוך מתוך האוסף המוצפן
ונאלם כשאת שוב לוחשת

ושוב רגעים של שלווה השלכת נופלת ברכות
עדינות סמויה אכזריות גמורה החלטה שגויה כמעט שטות..

אכזבה
ילדה יפה שלי
את כל כך רחוקה
אני מתגעגע
לכל כולה, לבת צחוקה
איך את לבי שבית?

למה איך, למה כמה? למה למה?
אך בעיקר.. למה שם, הא?

מיוחד הוא כל כך
מיה בובה,
הסתכל אל תיגע

תני לחבוק תני לחבוק
לא יכול עוד לשתוק
לא יכול יותר
למגר את הכאב
הוא לוחץ עמוק בפנים
הוא בגובה הפנים
ולא מסיר מבט לרגע
רק עסוק בשכול ופגע

עצב
הלו דליה יקרה, אהובה אחת של כל אחד
יהי זכרך ברוך, כאב ליבי איתך כרוך

"..אז הרימי ידך, בובה מפונקת
ואתן לך חיבוק יהלום וגם שסק
שלומי הביטי, אני כאן לצדך,
ואשכול לחייך מתגלה בדמותך..."

"...שוקע במשקה, שותה ומתענה
ולא הרבה נותר
עוד לילה ונגמר..."

עייפות החומר שוב שוקעת במצולות
למראה עורלה עורמה אור תכלת ובתוליות

מצב
את רחוקה, ובכל זאת את לידי.
בואי קרוב (שלא אאבד את הקול),
תני לי לפסל את חיוכך במכחול.

מחאה
כוכבים נפלו לך חרש
בעת בכיך לריק

כמיהה
מעלים בך בלבול
על אף שאת מתענגת
כמו נהנית לשחק


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היפרדות
"...צור, אל תכעס על אבא, אני מבטיח לך כשתהיה גדול יותר, אני
אשב ואספר לך הכל, בלי להסתיר ממך דבר. אחרי הכל, אתה גדלת בלי
אבא. אבא שלך..."

יסורים
מזיע כארטיק לימון באמצע הקיץ, נדבק לבגדים, מכתים את השפתיים,
מלקט זכרונות מתוך הערפל האין סופי שבו אני מצוי, מקהה את
החושים בכוונה כדי שאוכל לאבד את העקבות

ג'ננה
מה יהיה איתי? מה יהיה אתנו? מה יהיה בכלל? מה הולך בנינו? מה
קורה לי שם? מה קורה בפנים? מה היא האמת? הגידי בפנים.
מה עושים עכשיו? מה עושים אתך? מה עושים איתי? מה עם השפם? מה
את מחפשת? מה אוכל לתת? מה את מתכננת? מה את כבר זוממת? מה
יהיה הסוף? מה יהיה מחר?

"..חשוב לשמור על הגיון ועל שפיות
כדי שהכל יהיה פה כיאות
וכאשר אקום מחר את תשכבי צמוד.."

היפרדות
הכל עבר במהירות והתגברה מרגע לרגע וללא קול- זכרונותיי.

יסורים
סטרת לי שוב
על שתי לחיי
בשיא החום

מכתב
"...עשית המון פאשלות מלאך, אבל זאת עולה על כולם. אולי אתה
צריך להעביר את הדגל למלאך צעיר יותר שיחשוב יותר בהגיון, שיקח
את הקשת לידיים ויסדר את העניינים, אתה נראה לי כבר די
סנילי..."

היא ואני
"...אני מסיים... הבטחתי לך יותר מוקדם, תרימי יד, תיפסי לך
טרמפ חופשי לים, ותשכירי לך כיסא, ושמשיה ואיזו מטקה, אני אראה
לך את הנוף, הכל תלוי מכאן והלאה..."


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
ברכה לדוגמה לילדת יום הולדת

ברכה לזוג בחתונה חרדית

הגורל הפגיש עוד זוג
ביישנות, היכרות, אהבה חתונה

אני מביט על החדר שלה שמסודר כעת.. אמה עדיין מצחצחת את פינות
החדר, מציעה את המיטה ומחליפה את הפרחים באגרטל כי בראשה איריס
עדיין איתנו, כאן..
הכל עומד במקום.. העט שלה, הגיליון שבו היא רשמה את כל
סודותיה, שיריה, חוויותיה..

צועד עוד צעד,
מהסס,
חובש עוד פצע,
שם יוד,
מחליף תחבושת


לרשימת יצירות הצילום החדשות
שחור-לבן
אל היצירה

נוף
אל היצירה
וכל זה בתמונה אחת..

צבע
אל היצירה

צמד תמונות
אל היצירה
זהו צי'ף
קטן
אבל ממזר


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה
גו'ל גו'ל..
משחק בפיינט שופ

עיבוד ממוחשב
אל היצירה
PAINT SHOP 7.0

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה




לחצתי על תביא
משהו
קיבלתי סיפור של
עצמי.
למה זה לא קורה
לי בסלוגנים?




אמא אדמה, לא
מבינה מה קורה
עם הסרבר שלה!


תרומה לבמה





יוצר מס' 1082. בבמה מאז 31/10/00 22:37

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעדו אופיר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה