|
עידו נמצא (סביר להניח) כרגע בטכניון, שם הוא לומד
לקראת תואר ראשון בהנדסת חשמל ובפיזיקה, ונאבק
בכוחות הרשע המאיימים להכריע את הכף בדרך לאבדון
עולמי.
אני באופן אישי ממליץ על "רגש קצרצר". הוא פחות או
יותר מסכם, כאשר יורדים לעומקו, את כל משמעות הקיום
שלי.
מרס 1940. השקיעה האטית בשמים התכולים של מבואות לובלין לא
בישרה על הבאות.
כשהגעתי לחדר המואר קמעה ראיתי אותם. שלושה ילדים, שתי נשים
וארבעה גברים. הם ישבו על קש. הופעתי הפתאומית בפתח גרמה להם
להתכווץ. בראותם את התג שעל שרוולי, נרגעו.
|
אני לא נקשרת לחפצים.
אני לא יודעת למה. חשבתי על כך רבות.
|
|
|
אני ופרנק זאפה
לא אוהבים את
הביטלס.
- אני. |
|
