[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ממש לא אופייני לי, אבל כשאני מסתכל לשמאלי על בן-זוגי לספסל
אני מגלה שבעקבות חוסר הזהירות שלי התיישבתי ליד אדם עם תיק
שחור וגדול על הברכיים וחזות...בואו נגיד שהוא לא בדיוק דובר
יידיש וגם אם כן אז מאוד צחיחה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
Instead of making their own fate,
the strong man says it's late.
He says he can redeem them,
and then he tells who to hate.

I keep on waiting for the train to arrive.
These days are tough but I'm staying alive.
My mind prevents me from going mad.
But still I feel an occasional thud.

The end of the world is here.
We're running from fear to fear.
I'm looking into ends' eye,
And truly understand his try.

A human that lives alone.
Some men will say like a stone.
And is he right or wrong.
What's the method to keeping strong?

I've dug through the deepest parts of the world.
I've felt the heat and the freezing cold.
Advice that was given and I'm thankful for,
Is witness the world and try not to ignore.

The moment I landed they made a face.
It was all competition and it felt like a race.
I thought that the angels were white and supreme.
But they act like a human that's a little more clean.

שנאה קטנה לזיכרונות שלא עוזרים בכלום.
משאיר מקום לאהבות שיועילו לשיקום.
חיוך קטן אל הילדה שלא יודעת אודותיי.
פרצוף חמוץ אל המראה אשר קוראת מחשבותיי.

נותרתי לכוד בין מציאות לדמיון.
בעולם בו כל רגע הוא עוד רגע ראשון.
מן עולם שלא ידוע מה מצב העיניים.
אם פקוחות, עצומות, או אף-אחד מהשניים.

הלכתי אחרי שאמרו לי לאן.
הושטתי יד ונמשכתי מזמן.
עצלות שהרגישה כל-כך חמימה,
השאירה אותי במצב של שינה.

איך בכלל הוא יודע את שמי,
זאטוט חכם עם מבטא אצילי.
אומר שעליי הוא יודע הכל,
ומתחיל לאייר את חטאיי במכחול.

בלי הבעות או תזוזות בעיניים.
רק שחיקה נסתרת כשזזות השיניים.
מסתכל מסביב על קלי הדעת,
ולא מצליח לגבור על קנאה משגעת.

סיור בחוצות העיר בחיפוש אחר מחיר.
בלי מבט לצדדים, דהירה לפנים, בתחושה של כובש מזהיר.
הודף צעקות מהראש.
בוחן מבלי לחשוש.
אם אפגוש באויב הוא יכרע לפניי ויעשה כל שאדרוש.

הוא פוקח עין אחת בכל בוקר.
כי רק חצי עולם מסב לו קצת אושר.
וחצי שני הוא לוקח ללב,
כשכל מעידה רק תוסיף קצת כאב.

רחוק מעבר לטווח הדמיון,
שוכב לי על עץ בשעה המיליון.
ברור שלמטה זקוקים לי לעיתים,
אך מגובה כזה נראים כסתם רהיטים.

מקשקש מעט מילים שמרגישות כמציאות.
הולך במקומות שמחדדים את הראות.
הנפש בתסיסה אבל בגוף כבר קצת סחוט.
נזכר שוב בימים שהענקתם לי חירות.

מדלל את השקרים שנקראים כך לדרכי,
ולמעט אני מקשיב כי יש גם שקר אמיתי.
קוראים לי חזרה אך בשבילי כבר מאוחר.
אני נכנסתי לבועה ולא אכפת לי מדבר.

כשנעלמו כל הקירות הייתה תחושה של רגיעה.
כשבצדדים הכל שדות ובמרחק של נגיעה.
מרחוק נראית העיר מאוד סגורה ורחוקה,
ומקרוב מרגיש צביטה כשאת מאושר מסמיקה




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
שאלתי חבר שלי
אם פספסתי את
ריצת ה100מ'
בספורט, הוא לא
הבין איך אפשר
לרוץ
במגה-בייטים.


צרצר וחברו
צריכים לצאת
החוצה יותר.


תרומה לבמה





יוצר מס' 79257. בבמה מאז 6/11/07 21:24

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעידן יוד
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה