|
 167842112 sidny
נולד בישראל בשנת 1988 לזוג הורים (זכר ונקבה).
כותב סיפורים קצרים מגיל 14 ונהנה מהם,
הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתים אך השמות, המקומות
וכמעט הכל שונה לצורך העלילה.
מקווה שתהנו, ותגיבו...
לילה גשום אני בפנים והם בחוץ לי קר ולהם חם, סופת רעמים בחוץ
שם למעלה. החורף דופק על החלונות, אני שוכב במיטה מכורבל
בשמיכת פוך, קפוא מקור לבד לבד בלי אף אחד,מכורבל.
|
הוא נהרג.
קראו לו אחמד חאלד חטיב הוא היה בן 18 תושב מחנה הפליטים.
|
לאט לאט, בלי לחץ, קומה אחרי קומה נבנה לאט.
כולנו עובדים במרץ, משקיעים, סבלנות, בסוף נגיע לשמים הכי גבוה
שאפשר, נתפוס את הישועה, את התקווה, את השלום...
|
אוף כבד, כמה ארגזים, הנה עוד אחד לערמה, אני מוריד ארגזים
מהבוידם. עולה על הסולם לוקח עוד ארגז כבד, מלא עד אפס מקום
בנוסטלגיה, כמה כבר נוסטלגיה יכולה להיות כבדה, מתלונן.
|
אני יושב על הספסל שנמצא ממש מעל הנמל, אני מסתכל בעיקר על
הנמל, המון ספינות גדולות עוגנות בנמל ומחוצה לו, מחכות לפריקה
ולטעינה.
|
הרבה מאד אנשים על החוף מסיבה עכשיו, מסיבת הסיום של השנה
בשבילי זה סתם, אז סיימתי כיתה ח' נו אז מה שנה הבאה יהיה אותו
דבר.
|
בעמוד הלפני אחרון לפני מודעות מכוני הלווי באלפי עיתונים
מקומיים בעולם הייתה רשומה מודעה,
כל בן אדם שיש לו יוזמה ויצירתיות יכול לעבור למדינה חדשה
שנמצאת צפונית "לגלפגוס" ונקראת "ניו לנד".
|
שולחן ערוך, כל הכיסאות היו תפוסים חוץ משניים אחד של סבתא
רותי שעמדה במטבח, הכיסא השני היה בשביל סבא ישראל,
זה היה הביקור הראשון שלו מאז שנפטר.
|
לא התרגשתי במיוחד,אני נוסע לעיר הקדושה בעולם.
אחרי נסיעה לא ארוכה ושקטה הגענו לכנסיית "אוגוסטה ויקטוריה"
הידועה, עלינו למגדל עם הפעמונים הגדולים, רוח קלה ליטפה
אותנו....
|
|
|
די לעשיקתו של
הזרח הקטן.
יופרט הבוקר
לאלתר
הצעה נוספת
ממוחו הקודח של
שר האוצר |
|
