|
מלי נולדה בנובמבר 1992.
בחורף של בולגריה, בשלג הקריר.
ילדה ג'ינג'ית עם כמה נמשים,
ששונאת שוקולד מריר.
ילידת מזל עקרב,
תמיד שואפת,
וחיה בעכשיו.
העבר עבר, העתיד נראה רחוק,
כל מה שמעניין זה רק ההווה המתוק.
ילדה אחת בעולם היא הנבחרת, רק אחת נולדת עם העוצמה והמיומנות
להילחם בשדים.
|
מחשיבות עדינות, מחשבות רכות, מחשבות מלטפות זיכרון.
|
סול הטהורה, הנקייה והחדשה, יוצאת לעוד מסע של רגשות.
היא עוד תחזור אל הים, כדי להתנקות מחדש.
|
שרויה על המדף לבד,
כנראה מלמעלה כך נקבע
|
עכשיו כשרק שרידי האחרי נשארו,
שרק עוד קצת וגם הזכרונות יאבדו
|
הייתי רוצה לחוש את זה אתך,
להיות אתך בזמנים,
בעיתוי המושלם הזה
|
מוזר כבר לראות אותך,
מוזר שוב להתגעגע אלייך
|
שום דבר לא ישנה דבר
גם כשהחכם מביננו כבר התייאש והבין
שהכל כבר נאמר והטוב נגמר
|
אני בודקת אם נשאר איזה משהו ממך, איזה מבט או חיוך מוכר, אם
לא הספקת להשתנות יותר מדיי.
|
כשאני עוצמת עיניים, ומסתכלת עמוק-עמוק, אני כבר שם, אני
בעולם.
עכשיו אני יכולה לפקוח עיניים ולראות ולהיות.
הכניסה היא החלום, כרטיס הכניסה הוא הדמיון.
|
אני מושיטה את זרועותיי, תופסת ענן בשתי ידיי
|
|
|
ואתם רוצים
להגיד לי שעדיין
לא הטסתם אדם
לחלל?
בוריס לא מבין
איך ישראל רואה
את עצמה כמעצמה
טכנולוגית |
|
