|
יליד אמצע שנת 84...
מתהדר בשם הבדוי "הוא ישוב", ומפרסם בבמה תחת שם אחר
ידוע לכל. את היצירות הנ"ל, מרגיש שעדיף לו לפרסם
תחת שם בדוי, בכדי להגן על כל הנוכחים והסובבים..
וגם קצת פרטיות, מה יש? גם לי מותר...
קצת על הסיפורים הקצרים/קטעי יצירות האישיים ביותר
שיפורסמו כאן:
כל אחד הוא המשך ישיר של סיפור אחר...
אין כאן שום שגוי ברצף כי הרצף זמן פה אינו קיים.
ההמלצה האישית שלי... וההעדפה שלי בשביל הקוראים
היא, לקרוא את היצירות ברצף הבא:
"בכנות"
"מייקל"
"א.א"
וכך תקבלו גם סיפור בהתחלה, גם רקע נוסף לדמויות,
וגם סיפור המשך קצרצר...
כמובן שהעמוד יתעדכן בעת הצורך האישי שלי...
ולרוב, זה תכיף. אז אם אהבתם תגיבו... אם לא
אהבתם...
תקטלו.
אבל קראו ברצף הנ"ל ותחסכו תגובות של חוסר רקע
וכאלו.
כי זה הכל בבניה..
מעין, המממ בנייה של תסריט וכל קטע הוא קבוצה של
סצינות...
נקרא לזה ככה...
(בהתפלצנות... אוקי... מפה... תעשו מה בראש שלכם..)
הוא שתה כבר לשוכרה כשהחלו באינקוויזיציה הפרטית שלהם, כך ידעו
שכל מה שיאמר יישלף מן המותן בלי מחשבה מאומצת. תפסו אותו
בפניה, חשבו, סוף סוף הוא יבין מי היא באמת.
|
"בכנות," אמר וסגר את דלת המכונית.
היא לא ידעה כבר מה לחשוב, שמעה את המונח הזה ממנו יותר מדי
פעמים ללא כוונה מאחורי המילים, ללא כוונה אמיתית מאחורי
המילים.
היא סירבה להאמין, שהפעם זה יהיה שונה.
"בכנות", סיננה לעצמה בזמן שהרכב נסע, "בכנות".
|
בחור כבן 20 מתהלך לו מצד לצד לצלילי מוזיקה עמומה. סיפורו
בעצם התחיל הרבה לפני, אבל רק מאותו הרגע, עכשיו, חייו באמת
החלו ללבוש צורה.
|
|
|
מה הטלפון של
ער"ן?
צרצר במצוקה. |
|
