|
פאניקה וחברה שלה מוניקה שוב באו לבקר אותי באמצע הלילה.
פאניקה התיישבה על צווארי וחנקה אותי עם הידיים הנוזלות לכל
עבר שלה, ולחשה לי בקולה הילדותי ״ זה רק חלום. אל תפחדי״.
|
התעוררתי בבוקר עם שאריות חלומות שחלמתי עלייך , מנסה לחבר
אותם אחד לשני, הרבה זמן שלא חלמתי עלייך. בהתחלה כשהייתי מנסה
לחלום עלייך ולא מצליחה אז הייתי כועסת על עצמי נורא, הייתי
עוצמת עיניים ובכוח נזכרת בך, ובתוך שנייה הייתה עוברת לי
מחשבה אחרת בראש, הרבה
|
ביני לבין עצמי
ישנה אש
ופתקים ישנים, קירות שבורים וגידים קרועים
|
|
|
היה לי דוד -
ניצול שואה -
שהצליח לצאת
ממלחמת יום
כיפור, אנטבה
ושל"ג בלי פגע,
הגיע לבוסטון,
נחטף עם כולם
אבל צנח מהמטוס
בול על בניין
מספר 7.
ברגע שהוא
התעורר, חשך
עליו עולמו.
פראייר.
אד המתאבד |
|
