|
חופית נולדה בת"א בחודש יולי, שנת 1986.
היא אוהבת מוזיקה והרבה אקשן בחיים.
ב%99 מן הזמן היא הכי היפראקטיבית ובטלנית שיש.
חופית'וש זה הניק-ניים שלה בדר"כ.
היא לא הבן-אדם הכי יצירתי שתפגשו פה, והיא בטוחה
שאתם הולכים להבחין בזאת :) אבל היא תנסה להביא
אותכם לידיי עניין וסקרנות, והיא מקווה שחלקכם לפחות
יאהבו את השגעונות שלה, מה שיובא ויעלה על הדפיוצר
שלה!
זהו!
כשחושבים על זה,
אין לי באמת מה לכתוב כרגע.
אבל אני אוהבת את הרגע שאני פותחת את האימייל שלי ומגלה שאחת
מן היצירות שלי אושרה...
סתם, זה עושה כייף כזה... :)
|
מיד התיישבה גם היא לידו והשניים פתחו בשיחה. היא לא הייתה הכי
מעניינת, אך זה לא הפריע לו במיוחד.
|
אנחנו שניים,
מאוהבים בלי שום תקנה.
|
זה היה טוב, זה היה דה בסט - הרגשתי טיפה כמו שרמוטה אבל זה לא
הזיז לי בגרוש!
|
ואתה מרגיש, ודוחף אותה הצידה, כאילו הייתה אוויר.
|
בשעות הערב המוקדמות היא יושבת במטבח, בוהה בשולחן עם המפה
הלבנה, מתרחקת ממנו טיפה וקוראת לאמה לבוא.
אמה אומרה "שנייה", ואחרי מספר רגעים מגיעה.
הילדה בוהה בה ואומרת: "יש לי משהו לספר לך, אך אל תכעסי עליי"
- והחלה שופכת את הסיפור כולו בכעס רב ובמרירות איתנ
|
I couldn't do this move,
i couldn't suffer after it,
|
היא חולמת על נסיכים
שלעולם אינם יופיעו
אך יכלו להופיע
אם הייתה נראית טוב.
|
תבוא איך שאני אוהבת,
תבוא איך שאתה.
|
והנה, כמו שאר העצים - היום היא נקברת.
|
ילדים שובבים -
משחקים במשחקים,
ועוד נולד מגיע,
מגיע לחיים.
|
הוא מתקרב אליי אט אט,
ונוגע לי ביד,
מגיש לי את הפרחים
שבעצם היו ורדים ורודים ואדומים.
|
הוא שוכב על סדיני סאטן בצבע כחול
|
היא חתכה אותם בלי שום חרטה
|
רוצה איתך להיות בכל מקום,
בכל שעה, מקום ואפילו בחלום.
(מוקדש לאהוב ליבי)
|
כל פגיעה בכוונה תחילה - גורמת לו להתנפץ יותר ויותר.
|
והנה היום עם הבועות היא נסחפת,
עמוק עמוק אל תוך הים.
|
קורעת את העור שמגופו בעזרת גרזן
|
ובלי שום מחשבה,
את הלב היא פתחה,
היא פתחה אותו אליו,
אל האחד בשבילה.
|
הבחור הזה פשוט שינה לי את החיים מן הקצה אל הקצה.
|
בתקווה שאנשים יבינו פעם איך להתנהג...
|
מקור לכל הפחדים שלי שאותי תעזוב ואליה תלך
מקור כל כעסיי וכל קנאתי כי יפה ממני היא.
היינו רבים עליה במשך תקופה ארוכה, אך די זה כבר נמאס.
הבנתי סוף סוף שאותי אתה רוצה ועליה אתה שם פס.
|
כשניפצנו את הבועה,
באת אליי בתלונות שאני התחלתי,
אמרת שאני זאת שהפרה את ההבטחה קודם.
אבל אולי לא שמת לב, אתה זה שהפר קודם!
|
מה זה משנה
עליי אתה שם זין
|
נמאס לבכות בלילות, להרגיש פרנואיה... זאת לא מי שאני.
זאת לא חופית שהייתה פעם, זאת לא חופית ההיפראקטיבית והמצחיקה
שהייתה בעבר... זאת חופית עם הדכאונות, העצבות והבכי הרב...
|
אני לא פחדתי לשאול אותו "לאן אנו נלקחים". כמובן שזה היה
אסור, להפנות שאלות אל הקצינים הנאצים ושאר הזבל הנאצי, ואני
הסתכנתי, הוא חייך אליי, שיכור כולו, אמר לי להסתובב, ואני
זוכרת שראיתי את פרצופי וגופי הקדמי, ומאחורה נראתה האישה שלא
זהיתי, והקצין השיכור.
|
ציפורים מצייצות בחלוני הבוקר,
ציפורים במנגינות נעימות על הבוקר.
הן העירו אותי, קולן יותר מזעזע משל פעמון כנסייה.
|
בדידות כ"כ מטרפת, שאינני יכולה להשאר ערה, אני חייבת לישון
ולשקוע בשינה, בתקווה שכשאני אתעורר ממנה, הכל יהיה טוב יותר.
|
בשביל הקטיפה והחלומות אני צועדת לי,
חושבת על מה כבר אפשר לחשוב.
|
אני לא מוכנה להקשיב, ואני אוזרת אומץ כדי לא להגיב,
כי אם אגיב, סופי יהיה מר.
|
|
|
"לה לה לה לה לה
לה לה לה לה"
בוב דילן. |
|
