[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות השירה החדשות
Who am I?
I ask and sigh
Who am I?

Would this rose smell as sweet
If you weren't hear with me
Would the rainbow look sow well

Close your eyes and listen to my song
And then let go
And let's go
Will you come along?

When you close your eyes and fall in love

When the sun sets at noon
And the heavens cry
When gray clouds cover the moon

אל תשכחי את שנאמר ונשכח
אל תשכחי את הדם שנשפך

אני אחיה
אני אעבור גם את זה

דגל עם פסים ומגן דוד כחול
אני רואה את זה ונהיה הכל יכול

אומרים תושביה היא אוכלת

אתם מחכים לאיזה נס מאלוהים
אין שלום, אין בטחון ואתם עוד מחכים

להיות עכשיו חופשי
להאמין שכל זה אמיתי

תסתכל מהצד
תראה איך עוד עם נכחד
תראה עוד שואה
עוד ראש ממשלה

ואז פתאום הבנתי
שלא הכל כל כך נורא.

והדם שפעם זרם
עכשיו נעצר לעולם

הדף לאט לאט נרטב
ומתמלא לי בדמעות

השואה, השטחים
מלחמות, הרוגים

בחוץ כוכב זוהר
נעלם ושוב חוזר

אנחנו הדור שרק שומע דברים
מתי נראה אותם באמת
מתי כדורים יהפכו ליונים
והשקר יהפוך לאמת

הוא הילד הטוב של המדינה
רוצה רק שאמא תהיה קצת גאה
משפשף ת'דרגות לפני כל משימה
הוא הילד הטוב של המדינה

אז אני רוצה תשובות
והם לא ממש עונים
אז יש לי עוד מקום אחד לשאול
אני אמות כדי לשאול את אלוהים

גורל
הגשם מתקרב כצל איטי
ומרטיב אותי עד כפות רגליי
הגשם שיזלוג לי על הקבר
כמו דמעות של חברים

התחלתי לעשות קצת חיסולים
ועכשיו יש לי סוכנות לרצח.

היד שלא הצליחה להחזיק אותך איתי
היד הפצע הבכי הרעש והשקט שהם שלי

וגם אם כן
וגם אם לא
אני אחכה לתקווה שתבוא

הוא לחץ על ההדק
הכל עכשיו שונה

כולם היו שם אנשים
כולם החזיקו ברובים

עם דמך חתמת את המכתב
והדף נושא את דמעתך
כתבת לי על יזע ורעב
אבל הדף נושא את חותמך
כל מילה שלך אצלי כואבת
וכל סיפור גבורה שלך צובט
כל פציעה שלך אצלי מורגשת
אבל את חותמך השארת לי בעט

חייל, מי נתן פקודה לירות
חייל, איך אתה ישן בלילות

ונפלת כמו אבן דומם לרצפה
ועכשיו הכאב ההפסד הדממה

תן לי לשמוע את סחף הגל
ואת הנשר פורס כנפיו אל על

להבין שאנחנו יודעים מה הסוף אבל לא מתי
להבין שהכל בעולם הוא רק אולי

במלחמות אין טוב ורע
נומי תישני ילדה קטנה

ראפ
ירושלים, פיגועים, כל מיני דוסים בשחור
גם יהודים וגם נוצרים ומוסלמים בתוך כל חור

אני יורה בראש אני חותך וריד
אני קופץ מהגג אני תלוי מחבל דקיק
אני מתחשמל במים הקרירים

כל אחד רוצה להיות הכי הכל
אבל מי שאתה באמת זה כל מה שאתה יכול

אתה חושב שהיא צוחקת
ונהיה יותר חזק

יש שתי תשובות רק כן ולא
האין אינו והיש ישנו

על כך אדם שהלך
יש עולם שנחרב
על כל ילד שלא פרח

והעננים מהנהנים בהסכמה "לא נשכח"
והירח שמעל מוסיף, באנחה, "ולא נסלח"

להמשיך, להגיע לפני שיחשיך
ואולי, עוד קצת אור ישפך על חיי
אבל לא, כל כאב שילך ויבוא
זה נכון, לחיים אין כלל זמן אין שעון

למה בחרו את החור הזה להיות מרכז העולם
למה מקום כ"כ קטן קדוש לכולם

אתה משרת או שאתה סרבן
אתה כושי לבן או מלוכסן

מה קורה לאן הגענו
מה קורה כאן לכולנו

אני מריח את המוות
רואה את כל חיי חולפים

יש מלאך אחד למעלה
ששומר עלי מהשמיים
יש מלאך אחד למעלה

איך מלחמה תביא שלום?
איך רוע יצמיח טוב?

והם יעברו וישימו לכולם חלומות טובים
יראו חרב ויצמיחו במקומה שיח ורדים

זה נראה משפחה אידיאלית
שני הורים, ילדים וכלבה

סופרמן של השמאל
נפל ועוד המשיך לפעול
נורה, החליק, חטף, נזרק

כשהעלים נושרים עכשיו בסתיו

אלוהים
אבל אלוהים רק תדע שטעית
כי חכמים אנחנו לא

נתנו פקודות
אני צועד
הכל יכול לקרות
אני כבר לא פוחד

אבל רוח הערב נשב
ולא היה זה הזמן שלי

חיכיתי בתקווה שהאור יהפוך חזק
אך אם הזמן האור כאילו נשחק

שחור זה כל מה שעיני רואות
שחור כאן ושחור מעבר לגבעות
שחור עוטה גלימה שחורה בא לבקר

בין ההרים לשמיים
קו האופק דוהה

כי זה לא כאילו בן אדם נפגע
הוא הרי שם להגן על אנשי הישיבה

עוד שמונה דקות של רוע

בעולם
בין כולם
אני לא קיים
כי העולם גדול מאיתנו
במדינה
בין חברה
אני לא נמצא
כי הארץ חשובה מאיתנו
בעיר
בין קיר לקיר
אני רק אוויר
כי העיר לא שמה עלינו
ורק לידך
אני לא מתדכדך
כי מי שחשוב זה רק שנינו

אז יהיה עוד פיגוע עוד חיסול ממוקד
והסוף כבר ידוע הסיכוי כבר אבד

מימין תותח ומשמאל צריח
בג'נין ועזה רמאללה ורפיח
ובתוך ידיי רובה חמוש וגם טעון
מתחת לרגליי חברי הטוב טמון


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אני יודע שאני פחדן מספיק אבל מפחד להיות אמיץ.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה




YOU HAVE NO
CHANCE TO
SURVIVE, MAKE
YOUR TIME


תרומה לבמה





יוצר מס' 36517. בבמה מאז 7/6/04 11:26

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות להילה רוזנפלד
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה