|
 109494901
הרוב גרוע, עמכם הסליחה
התחלתי גם לצלם, קצת, ככה בשביל הכיף.
אימצת כלב לשלושה ימים. בבוקר אתה לוקח אותו איתך לרייכסטאג
ולגרוס שטרן. במדרכה ה-138 (כן, ספרת) נמאס לו לטפס. הוא שולף
ציפורניים ונאחז במקום. מסרב לזוז. כלב לברדור ששוקל שבעים
קילו אי אפשר להרים על הידיים.
|
דיאגנוזה מדויקת מרחוק. זהו הרי חלומו של העולם המודרני (לפחות
החלק הלא קפיטליסטי).
|
מחכים שאשלח SMS לציפור הנפש (או שמה הרפש?) שתודיע להם ב-ICQ
להתפרץ.
|
לרוע המזל הרדיו רק מברבר, שירים לעיתים רחוקות. אנשים מקטרים
ובוכים על מר גורלם ליוסי סיאס, בתפקיד המושיע הלאומי שמתעקש
להעיר אנשים תמימים בשעות לא שעות.
|
ישבנו מתחת לבניין, חברה שלו ישנה. הוא לא יודע אם טוב לו
בזוגיות הזאת.
היא בוכה כי נגמרו התפוחים.
|
כדי שתוכלו לתאר את סבתא אפונה תצטרכו להעלות בדמיונכם זקנה
תימנית כהלכה (ע"מ לרענן את דמיונכם חושו חופשי לקפוץ לשוק
הקרוב). סבתא אפונה היא מופע של זקנה תימנית לפחות מאלו שאני
פגשתי עד עתה.
|
אמרתי לעצמי "אלמנטרי ווטסון" ולה - "אולי את לקחת לי את
הפופיק". מה יש לי לעשות עם פופיק ספייר? למכור בשוק השחור?
|
עונות נדידה של אדרנלין ושל רגשות
ממני והלאה. מתפוגגים.
|
בים, המסת קרחונים,
הקרטיב שוקו-לימון-מסטיק של הגזלן המקומי
מפורר את קופסת הקלקר שלו,
משגר אלי משהו נוטף ודביק על מקל.
אולי גם זה מוטציה גנטית.
|
והדף הזה יהיה לי בכיס
(יחד עם תמונה של טרומפלדור)
ואני אתן לך אותו
|
הרדיפה אחר המקוריות
שמורגשת גם אם זה בא באופן טבעי
אז שיהיה יתד הארקה או אנטנה
או סיב אופטי שבתור ספיידרמן כשלתי מלתקן
|
אני יודעת ששלי כבר רווית פחמן דו חמצני. היא חומצית מעבר לכל
סקלת pH והורסת כל חלקה טובה שהיא מגיעה אליה. מרוב סיבובים
במחזור הדם היא כבר פגעה כמעט בכל החלקים שלי. יצר הרס עצמי
כבר אמרתי?
|
פתאום התברר לי שאצלי רק הדרך הקשה עובדת
|
התחייבות להיות אני שלכם
ממול לאפשרות להיות
|
אין לאן לברוח. כלואה ברחם מלאכותית. עשרות שכבות, קורמים
והסוואות שונות ומשונות מחפות עלי. אם אני אבעט זה לא ייכאב
לאף אחד. אולי אפילו אזכה לליטוף מחויך מבעד לבטן הריונית.
|
אם הייתי יודעת לצלם הייתי מצלמת מהזוויות הזאת.
|
סטוהנג' מודרני שכמוני, באישון לילה הוקפתי.
לפעמים מה שסביבי נראה לי כחייזרים
(יש חיים נוספים ביקום)
ואז אני שמה משקפיים ומבינה שזה באמת חייזרים
שולפת את החרב ואופס זאת
חסה שעומדת על השיש
|
גם המחלות שלנו הם פסיכוסומטיות ואנחנו גם ה"קולקטיב"
וה"קופרטיב" ושיהיה גם ה"קוזק הנגזל" כי גם זה בק'.
|
השמנה. מחלה של המאה ה-20 (וה-21).
גורמת להתקף לב.
סבתא שלי אומרת שהיא משמינה מנחת.
|
הכרתי את כל קימוריה,
הרגל שאוהבת לקפל כשישנה,
הפרצוף המצחיק שעושה כדי לשמח אותי,
והכל נמחה ברגע אחד של טירוף.
|
גיליתי שיש לי הרבה צהוב באזניים.
ואח"כ חשבתי שאולי זה צהוב פסיכוסומטי
|
חשוב או לא חשוב, תחליטו אתם.
|
|
|
תראו אותי,
אני שמח סתם
פתאום.
שקרן פתולוגי. |
|
