[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הזהב הלבן
''אגדת חיים'' - הייתי אור להוריי, למשפחתי ולחבריי, והיום אני
עינבר, סופגת את אור השמש, להפוך את השלילי לחיובי בחיי.
שלכם
עינבר אזולאי

 white gold

אל היוצרים המוערכים על ידי הזהב הלבןאל היוצרים המעריכים את הזהב הלבן
זהב לבן ופנינים שזורות בו...

האם זו אגדה?!

האם זו מציאות?!

ואולי סתם משל ונמשל...?

מקווה, שתהנו.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
געגוע
הוא היה שם וראה איך הווה הופך לעתיד, איך זמנים משתנים,
מתקדמים במהרה...

אגדה
אמא ניסתה לשכנע אותי לקחת צעצוע אחר, היא ניסתה גם לאיים...
אבל אהבתי את הדובי, כמו שאהבתי את האיש, ולא הסכמתי לקבל
תחליף.

פואנטה
אם אינך יכול לקחת על עצמך
את האחריות להגשמת חלומותיך - אל תחלום! -
כי אז, כשיתגשמו תפילותיך, לא תוכל אפילו לראות
את הנס.

אגדה
ארזתי בתרמיל זיכרונות-רגשות... וגם את החלומות... לקחתי גם
מזכרת או שתיים, שיעזרו לי לראות עבר ועתיד... ארזתי כמה
שירים... והתרמיל הקטן והדל נטלה על המוט... הלבשתי בגדים
נוחים לדרך, ונעליים נוחות להליכה...

אהבה
האהבה היא לא כלום והכל גם יחד...
האהבה מחבקת, גם בלי מגע...
ואנשים? - הם רואים את התשוקה
ומכבידים על האהבה!

בידיך שלך יצרת את המלחמה, שפגעה בך!

אלגוריה
ולפתע, ראו זה פלא, ג'וזף הבחין, שלידו עומדת חמורה יפהפיה,
והיא אליו נערה: "אתה יפה כמו כוכב."

פואנטה
בטלויזיה אמרו, שאפשר לדעת מתי אדם מת, לפי החום של הגופה...
אוף הייתי כזה ילד תמים, אמרתי לעצמי: "שהיא תמדוד לו את החום
ותראה בעצמה, שתפסתי אותו, כשהוא היה חי ולא תגיד, שאני לא
בסדר."
ממממממ... זה טעמו הנפלא של החופש, כי אני פרפר רב-גוני,
החופשי להראות

מוסר השכל
"אה... אה..." - הקטנטונת הייתה נרגשת. - "הקנקן יכול להיות
יפה מבחוץ, אבל בפנים יכול להיות הרבה לכלוך, שמבחוץ לא רואים,
כמו אבק ומים מלוכלכים."

פואנטה
והיו עוד הרבה הרבה בובות, כל מיני בובות... אפילו... אפילו
בובה רובוט, שעושה טריקים מצחיקים, עם אורות, שנדלקים...
והייתה הבובה הזאת!

אגדה
ועתה ליבך אינו שלך עוד. ועתה קבורה האהבה, אך באחרית-הימים
תקום היא לתחיה.

יהדות
השבת מתכוננת להיות אורחת
לאחר שהכינה מתנה לכל
משפחה מארחת

לראות בעיניים...

איך העיניים שלו מזדגגות, הגוף מקשיח...

הוא נפל על הרצפה והפסיק לנשום...

וראיתי אותה עומדת בצד, וילדי הקט בזרועותיה. "תני לי את
ילדי." אני קוראת אליה. והיא מביטה בי במבט עמום ועונה: "ילדי
איננו ילדך, כי אני אימו."

מוסר השכל
היא החזירה את מבטה אל המתרחצים בים, ודקות ארוכות בהיתי
בשתיקה באופק, שואלת את עצמי, אם באמת עוד יש בי את הצד
הילדותי, אם כן, למה אני לא מתרגשת מאהבה, כמו שהתרגשתי
בנעוריי... תהיתי מה בעצם קרה לי.

חלום
הייתי שם בין קרוביך על רכבת-הרפאים שלך, זה בא וההוא הלך
והרכבת כל-כך גדולה...


לרשימת יצירות השירה החדשות
גורל
פעמים כה רבות החלקתי
אל מרגלות ההר חזרתי,
אבל לוותר לא הסכמתי,
קפאו ידיי ורגליי, אך קדימה המשכתי.

הגות
כשאתה הולך, אני מתגעגעת,
שואלת את עצמי מה יהיה כשתחזור...

סאטירה
לילה טוב עולם,
ד"ש לכולם.

הרהור
כי אבא שלי
לא מפחד
לחיות ולאהוב
למרות הפרקינסון

יחסים
כי אם יש אדם,
היודע מהו טוב עבורי,
הרי זו אך ורק אני!

כמיהה
פועם ליבי בכאב,
עת יורד הערב,
ונר בודד אדליק בחלוני,
האם תחזה באורי?

אלגוריה
בלילות הייתה חולמת אותו.
בחלומותיו היה רואה אותה.

ביקורת
אין דבר יותר אמיתי
מאהבתו של בעל-חיים
חוכמתו של הטבע
עולה על כולם!

אהבה
זה רק הלב שלך
שיוצא קצת משליטה.
זה אולי בראש שלך
אהבה זה שם המשחק.

הרהור
לתת לשמש מעליי לזרוח,
להתעורר אל יום חדש.
שתי עיניים בשמחה לפקוח,
מאהבת-חיים ליבי נרגש.

אהבה
וכך...
כמו שאתה שלי
כן אני שלך..!

אוהבת אותך בכל מקום בעולם,
אוהבת אותך יותר מכולם.

מצב
ואז הוא מופיע להושיע,
עם אויר לנשימה,
מציל מהמחנק.

מצב
בחיוך מתוק ותמים
"אולי תקנה לה פרח?"
היא שואלת

הרהור
ועולם במגוון של צבעים,
ומגוון גדול יותר של חיוכים...
בסופו של כל לילה השמש זורחת,
ונפש אופטימית מלבלבת ופורחת.

מחאה
יש תקווה בליבי,
אך יש גם חשש.
יש חלום, שעוד נגשים.
יש מאבק, שחובתנו לנצח.

יחסים
אז ככה...
היא כבר הבינה
שהמילים שלך
עפות ברוח

ייסורים
היינו אתה ואני מול כולם,
זה לזה הבטחנו אהבת-עולם...
וכל שנותר לי הוא זיכרון,
מראה דמותך והחלום...

הרהור
אין לי גאווה יתירה
אך יש לי גאון וזקיפות קומה
ואין לי צורך בגאווה
ובפחד להיות כבולה.

ביקורת
מאסתי בהתאספות
זו הצבועה
כשאני שם תקועה
מכבידה על עצמי...

זכרונות
את לא אוהבת אותי
כי אני מדבר מצחיק
אני יודע...

חבק אותי, חבק חזק,
עד שהשעה תעבור,
ואז תמצא אותי בדרך,
כשאלך לי אל ארץ האור.

קצרצר
גם כשהביקורת עלתה
בניסיון להטיל בי
את האשמה
שפועמת בך.

אמונה
חיי לך בחיוך, ילדה
גן שעשועים לך בניתי
להנות מיופיו
המשקף אותך

אהבה
הבט בעיניי וישר תדע,
אם אמת אני דוברת,
ואם אין זו אלא אגדה.

אמונה
אמונה נושמת בתוכי
אמונה עלומה מניעה אותי

הגות
אמרו כבר לפניי
שהעולם במה
וכולנו שחקנים
אך לא סיפרו

יחסים
לא רוצה עוד חלום,
לא רוצה בעוד שקר.
אשליות תחייה אתה,
לי המציאות קורצת.

געגוע
הייתי בתוך חיבוקך,
עטופה בזרועותיך,
שמורה בגן-העדן שלי...
מוגנת מכאב ואכזבה...
ודי, לא עוד...

תחושתי
אני בסך-הכל ילדה,
שאת החיים אוהבת.

אני שקטה, ואין בי דופי.
האמת היא בשבילי ההגנה.
אפילו הכאב כבר התגבש ליופי,
וגם מהקושי יש הקלה גדולה.

יחסים
מסוכנים הם מחיות היער;
מלחששים, מרכלים...
וזה מזה הם חוששים
- אנשים

וידוי
והוא חושש מלשונה החדה,
הוא חושש פן תכאיב לו,
פן תפצע אותו תוכחתה.
והוא חושש והאשמה

הרהור
אשרי האהבה,
שהציתה לבבות בודדים

אכזבה
אתה אומר,
שאותי אתה אוהב
יותר מכל אחד אחר...

ביקורת
וכל הפלא נקבר תחת הכתובת:
"כאן נחה מדינה לתפארת"
ארץ חלב ודבש וזית ותאנה
תהייה נשמתה צרורה...

אהבה
אני אוהבת אותך
בגלל שאתה
זה אתה.

אהבה
וכשתתעורר מהחלום,
רק בוא אליי בשלום,
תן לי אותך בשלווה רכה,
כי אהבה היא מתוקה.

יחסים
כי אינני בובה
ואהבתי איננה
תצוגה לראווה

גורל
בטיפוס החיים אל האולימפוס,
בדרך אל משכן האלים,
למרגלות ההר אותך פגשתי
ומיד ידעתי את דרכי.

געגוע
בין עירות לחלום
מתרפקת פתאום
על חיבוק של אהבה
זיכרון של מגע

הרהור
אם רק היה לי איך,
הייתי מיד עושה,
כדי לא להיות
החלום של האחר.

הגות
בת כמה אני
אינני יודעת

העבר
נראה כחלום.

טבע
וכשנגמרות הדמעות
הוא עוטה גלימה
גלימת עלים ופריחות
והוא מתעורר אל החוויה

אהבה
ועיניך...
מוארות באור עיניי,
המעריצות דמותך.

הגות
גלה לי פרפר
את רזי הנסתר
את סודות האדם
לחש לי פרפר

געגוע
גלי לבי נעים באדווה שקטה,
נס החורף הסוער והקיץ היבש בא.

ואני רוצה ללכת לשם,
להיות איתם.
אלו שלליבי כה קרובים,
ממני כל-כך רחוקים.

הומור
שובב, נמרץ ונבחן
הגיע אלינו כדור צמר קטן
התמונות הראשונות
פתרו התלבטות בין שמות
ובחרנו לקרוא לו דובי...

הרהור
לראות, להכיר את דרכי החדשה

משחק השתיקה
לזה כך אקרא,
ולא אנסה יותר
אתך לדבר.

אהבה
"לא נכון, אני רק חולמת."
ושוב מנסה אותי לשכנע
"אהבה, שאבדה
לא, לא חוזרת."

יחסים
אני לא
קונה חלומות
אם פחותים
וגם אם נשגבים

אלגוריה
לסובב את הראש,
להביט לאחור...
האם זה כדאי?

ביקורת
אך זה הוא הבוגד בעצמו.

תחושתי
האם יבקש הפרפר
אל השמש לרפרף?
הן כל פרח כמו באר
ללגום צוף ולצחקק...

הרהור
הוא גורם לה לבעור מבפנים,
ומהר מאוד שניהם מסמיקים

ביקורת
ימין ושמאל...
דתי וחילון...

האם אי-פעם לעצמך האמנת?
האם להעריך עצמך ידעת?

ביקורת
הארץ שלי קרועה
מירמה ואיבה פה שולטות
אז קחו חוט ומחט
ותתחילו לתפור.

אלגוריה
כבתה זו האש
ואין פותר
ואין מנחש.

ביקורת
לעולם אל תהיה פזיז.
פגעת בעצמך וגם בידיד.
האשמה עליך מוטלת כולה,
עליך ולא על אחר.

חפש בתוכך,
אולי יום אחד תמצא.

געגוע
הבטחת
לתת לי כל שאבקש
בי לא לפגוע הבטחת
לי לא לשקר נדרת

אכזבה
הבטחות של אהבה
להבטיח תמיד ידעת,
אך לקיים לא השכלת

יחסים
יש דרך אל הלב שלי
יש מפתח שיתאים
ואת החומה החוצצת
יש דרך להעלים

הרהור
לאט לאט התאורה גוססת והמסך נופל
ומה קורה כשההצגה נגמרת?

אהבה
אז תדעי כי אהב ויאהב
אך גם אם ליבך יהיה לו
בחששו יסרב הוא לקחת.

אהבה
אבל אני זו אני
ואותך אוהבת,
ואם זה כלום בשבילך,
זו ההזדמנות האחרונה.

הגות
לו רק הייתה לי אהבה אחרת...
ואיך אוכל לאהוב אחר?
לו רק ידעתי לפתוח את הדלת...
אך היכן היא?

תחושתי
ילד אתה ולא פעוט,
מסוגל אתה להבחין,
יכול אתה לדעת.

הרהור
היו זמנים
וערב של שושנים,
כשדיברנו בפרחים.

יחסים
אל תקשה קושיות,
כי - בשעת צער ומכאוב,
ידיד אמור להבין ולאהוב!

עצב
אך המציאות יפה יותר
מכל חלום!
על-כן...
הייה שלום...!

הגות
הייתי אסיר במשך 20 או שלושים שנה
במקום כל שהוא בתחתית המדינה

הגות
חור-שחור יהיה לכוכב,
וכוכב לחור-שחור...
אפלה תהא לאור,
ואור יחזור להאפיל...!

יחסים
הסתיימה המלחמה בנשמתו,
מתבונן הוא אל תוכו...
בצחוק חובק את חייו
והשינוי ניכר בו.

כעס
בתכריכים אין כיסים,
אך המצפון שומר הכול,
שיעזור לך אלוהים,
כי רק הוא יכול.

הרהור
השעון סובב לו,
השניות חולפות,
לקחים רבים למדתי
מאז הייתי בגובה בירכיו של אבי

נוסטלגיה
ואז זה קרה,
הדבר הנפלא,
הוא לשפתיי נשק נשיקה.

תחושתי
והנה את כתפיי לופתות ידיו,
ואני נרגשת -
והנה הוא מרכין אליי שפתיו
שוב נשמתי נעתקת -

זו לא אני שזוכרת
את בגידתך.
אני אוהבת,
וזה אתה,
שכועס על עצמך

קצרצר
אחרי שכל הכאב יברח מתוכה
אצבע אותה בכל צבעי הקשת למענך

הגות
קטפתי אותו
ושמרתי אותו...
הרחתי אותו אל תוכי,
קסמיו עשו את שלהם על ליבי

החופש הוא כמו ממתק,
רוצה לטעום אז התכבד.
תן לעצמך רק להעיז,
ואז תראה איך זה קורה

געגוע
והגעגוע הזה
לאותם ימים יפים
תקוע שם
איתן...

ביקורת
ואם הייתי אומרת לך,
שזה אתה שבליבי,
היית משנה דברים?

קצרצר
אתה ואני
זו עובדה.

אכזבה
והיה אם יופיע שוב שקר,
אז בעיניי תהייה לעפר ואפר.
בתלאות האלה קצתי,
במשחקים מזמן מאסתי.

אכזבה
והיא אומרת לך,
שהיא אוהבת אותך
יותר מהכול...

אהבה
וטוב לי ככה...
בדיוק ככה...
בשמחה.

געגוע
ושוב חולמת אותנו,
כאילו ביחד שלנו
זה הכי מובן מאליו.

ארוטי
והוא רוצה אותה
והיא רוצה אותו
ועל זאת נאמר:
"לא טוב היות האדם לבדו."

אלגוריה
זאב לבן זאב שחור...
שני צדדים למטבע,
אך מהו כל אחד מהם?
אין איש שבאמת יודע.

מחאה
לא, זה לא אפשר
להרשות שואה נוספת של עם.
מלחמה לעד לא תפתור דבר!

אהבה
ואז מופיעה שוב אהבה,
נקיה, טהורה, זכה...
רכה ונפלאה...
האהבה בכל הדרה.

בדידות
רק הלבנה, שממעל,
משתתפת איתי בסוד,
רק הלבנה מחייכת
גם כשרע לה...

זכרונות
בין השולחנות
מרחפות
מארחות מושלמות
בזכות ה"בוס" יאמר...

גורל
יודעת אני את ליבך,
גם פלדה קרה לא תסתיר אותך.
האמת חשופה,
תמיד כך הייתה

כמיהה
וכשיראה השעון
זמן אהבה,
יבריקו העיניים
באור ישן-חדש

געגוע
אתה בחלומות שלי
עדיין
ובליבי געגועים
אליך.

יחסים
כל שריריי נמתחים
כל שריריי רוטטים
בזעם אימים

השמים בוערים באש אדומה,
רקע נפלא לעץ השיקמה.

אהבה
אם רק היית פה לחוות...
לראות את השיר,
שבתנועות אני שרה-רוקדת
לך, רק לך.

הרהור
חיזורים וירטואליים
תמיד נחמדים,
אך מציאות לא מחליפים
בחלומות נעימים.

אלגוריה
בזו אחר זו חלפו העונות
עברו ביעף שנים רבות
יבש מעיין הדמעות
שעות היה זורם בקילוחים

געגוע
חלום מוחשי
כאילו
החלום שלך
נטמע

כמיהה
ריח עוגת-השבת,
ריח הדג והעוף המבושל
וריח החמין לצהרי המחרת

הגות
הבית, שהיה רק שלי,
עכשיו הוא "הביתה" שלנו.
פעם הייתי רק אני,
עכשיו זה כבר אנחנו.

געגוע
עיני הנרדם
נפקחות
אל געגוע
למגע

מחול המילים,
מחול הצלילים,
הלב פועם במנגינה,
במקצב זורם

ביקורת
חתלתול שבגר
כתינוק באין ממתק
חתלתול נותר
ומשחק איתי משחק

אלגוריה
כחול עמוק בין שחר ליום
העולם רוקד ושר,
האופק מצייר כחלום
את אדמת המחר.

אלגוריה
ובידו הקפוצה
הוא קובע גורל
כשפיו חתום
וליבו לא נשמע.

מצב
באינטרנט או ברחוב,
אלה אותם אנשים.

געגוע
יש לי חלום ילדות רחוק,
חלום מאושר, חלום מתוק,
וקוראים לו אהבה...!

הרהור
או אז אדע,
שלא אבדה
אותה אהבה

הגות
"אדם מיוחד", יאמרו סביבך,
כי אתה לא דג מת, שישחה עם הזרם!
וכי אינך מוכן לוותר על עצם היותך,
מוותרים הם על קירבתך.

יחסים
כה עמוק חדרו מילותיך אל ליבי,
לאט-לאט נסדקה החומה ובה שברים
כה עמוק חדרת אל נשמתי,
והסומק בלחיי פורח, כאודם ורדים...

כמיהה
מותר לנו לחלום,
אנחנו לא לבד...
טוב שבאת הביתה,
כולנו למען כולם.

גורל
נאמן היית לדמך ולאוזניך
עד שאבד ליבך

אהבה
כי בטחתי בך
ואתה לא בטחת בי
כי אהבתי אותך
יותר משאהבתי אותי

תחושתי
נשימה עמוקה - נשיפה מהירה,
העיניים נפקחות - עדיין לילה...
"זה רק חלום!"
את עצמך את משכנעת

אהבה
כמו עלה ברוח
אני נסחפת
אליך ואיתך

יחסים
והנה אתה...
והנה אני...
אלה מילותיי,
ואלה מילותיך...

אכזבה
כסף, כסף, כסף...
בתוך הנוחות
אבדה עוד אהבה,
מתו הרגשות.

ביקורת
לכל חברה יש חוקים,
וכדי להשתייך לחברה,
אתה חייב לגדול,
כשאתה אסור באזיקים?

אמונה
נפשי היא שלך
נשמתי היא שלי

געגוע
עששית דולקת בחלון ביתי,
להאיר את דרכך אל דלתי,
כי בלעדיך גוועה נשמתי.
אליך כל-כך התגעגעתי...

ביקורת
אז למה רק אני
מבינה את העולמות
של כולם?

קצרצר
מריחה שרידים
של הבושם שלך
ומרגישה אותך קרוב...

אמונה
כנפי נשמתי נפרשות
ככנפי פרפר ססגוניות
לטעום חיים
לחוות...

שואה
לחושך או לאור?
הבחירה האמיתית היא בידיים שלנו!
שנבורך, כל אחד ואחד מאיתנו!

יחסים
לחיות בצל הגאווה
להיות המנצח
רק בעיני עצמך!

אהבה
לטבול במעמקים
ברכות נעימה
כמו פוך ונוצות
ונעימת הטבע

אהבה
כנועה ורועדת בקירבתך,
מבט עיניי מושפל מולך,
כשליבי הבוגדני פועם
כרעם הגונג מחריש אוזניים

יחסים
ושוב זה קרה
היא מצאה את עצמה
בלב מרוסק וכואב

הגות
ללכת על קצות האצבעות...
לא להעיר את הישנים בלילות...
בשקט בשקט לדרוך, לעשות...
לב יקר שלי, קסמים של חלומות.

פואנטה
אנשים סביבי היו אומרים לי,
שארוחה כזאת זה סתם טירחה מיותרת,
שזו סתם ארוחה מנופחת ורומנטית,
שמתאים לאכול במסעדה.

הרהור
אולי זו הפנטזיה
עוד תהפוך למציאות

יחסים
הצללים בגינה אט אט מתארכים,
השמש כבר בדרכה העצלנית אל הים,
מקשיבה לשירים, אני טובעת בצלילים,
שוקעת לי באהבה שלך, ביחד אנחנו חזקים.

להניח לכעס להתפוגג
לשים בצד את הכאב

הגות
הייתי רוצה להיות פיה טובה
שתמצא לעזור לכל אדם בצרה
לעזור לכולם בדרכם הקשה

יחסים
לפעמים נלך לאיבוד בתוך מבוך הלב
אך תמיד יש דרך החוצה,
גם אם עינינו עיוורות מכאב.

זכרונות
הפנים חיוורות, העור לבן-חולני,
קור הגוף מצמרר...
הנשמה זועקת: "הצילוני!
זו הייתה טעות בתום לב"

הגות
אני דוממת כמוך,
אני נשמרת בתוכך.
בתוך המבט והחיבוק,
בתוך הערגה והדיבוק.

מצב
ושוב מפציע הצליל מהעוד...
ושוב הגוף מתמכר לריקוד...
ושוב לבבות פועמים כתופים...
ושוב שפתיים שרות מילים.

גורל
לרקוד עם השטן בריקוד סוער,
לרקוד עם השטן ולא להתבלבל...
כשלו רגליי על אבנים חמות,
והוא דרש רק להמשיך לרקוד...

קצרצר
נושקת הרוח לים בעדנה,
גלים מלחשים נשלחים אלי חוף...
נושכת הרוח את הים בכעסה,
גלים מודיעים, פורצת סערה...

הגות
מהו האושר? - נשאלת השאלת.
חפש את החופש! - נשמעת תשובה.

נשמה מחפשת שלווה,
לב מחפש אהבה.

געגוע
ובאה היא עד אליך
ובאה אליך בשעריך
פורשת ידיה מולך ולפניך
והסבת גבך אליה

געגוע
מה היא עוד שנה
למישהי שאיבדה את שלה?

תרגום
מה יש לו לאדם?
אם אין לו את עצמו,
אז יש לו כלום
ושום דבר!

ראשון-לציון מזרח...
ספק עיר
ספק כפר.

ייסורים
היא בוכה את הכל לתוך מחברת שירים...
את אהבתה הטהורה מהחיים...
את כל אורכן של השנים...
היא בוכה את הכל לתוך מחברת שירים...

כולם מחכים למשיח...
קבעו פגישה...
כיוונו שעון...

בדידות
מילים מילים ושוב מילים
מגשימות חלומות אבודים
מילים מלטפות
מתוך הלב יוצאות

הרהור
ועולם שלם הוא מצייר...
גלימה על אחד
מסיכה על אחר...

תחושתי
ופה רעם תוף מתגלגל...
ושם אור זוהר מהבהב...
והטבע כולו, כמו רחבת דיסקוטק,
הסערה סחפה גוף ולב.

קצרצר
הוא בנוי לתפארת ולראווה,
על פניו מסיכה של אושר
מופצת ברבים בחיוך ובגאווה.

גורל
בדרכים ארוכות נדדתי,
תלאות רבות עברתי,
ועכשיו אני יודעת
אושר מבורך

יחסים
והשחקנים
חלקם יותר
וחלקם פחות
מוכשרים.

הרהור
והוא כמעט צועק
"נו... תביני כבר!"
והיא שותקת...
שוקלת בליבה

הגות
מדוע הרוע בלב האדם,
ומי השופך כמים דם?
(האם זה רצון האל, או האדם?)

הרהור
מה שהיה נסלח,
אבל לעולם
לא יישכח.
הלקחים הם מתת חיים.

ביקורת
נהג מונית,
השירות בהתאם לצרות.
נהג מונית,
רוצה לסגור חובות.

תחושתי
בראשי נדלקת נורה אדומה

אך עומדת מולו איתנה!

ומהו הצעד הבא?

הגות
את חיי אני חיה,
אין על מה להצטער...
מה שלא הרג - חישל!

אהבה
ובחדרי חדרים זה הלב,
המבקש אליך להתקרב...

אכזבה
ובצאתם מן הבית
באחרות הם עיניים נועצים
מלאים הבטחות לוחשות
ובעיניים נוצצות מחזרים...

אמונה
אסלח לך כדי לסלק מחיי,
כעס מיותר, כבד וכואב
חולי הקנאה מקצר החיים
ומרירות, המונעת אושר

אלגוריה
ראה, הנה שם,
זה העץ עומד דומם,
בגזעו המחורץ
אמנה שנותיו

געגוע
מבטים מתהדקים
גופים מתקרבים
פעימת הלבבות
נשימות נעצרות

אמונה
עוד יבוא היום
ויתגשם זה החלום,
הסובלנות תהא מנת חלקנו
והרעות תשוב לשכון בינינו.

יחסים
הנח לי להרפא ממך,
כי אם הפחד הוא נחלתך,
ואמון באהבתי אין בך,
הרי אבדה גם התקווה שלי.

אכזבה
פיותיהם אומרים אטימות וטמטום,
ובידיהם אלכוהול וסכין!
ילדים משתכרים ואנשים נרצחים.

אכזבה
קשה להאמין לעדותו
של אדם על עצמו,
כשהשקר שיחק בו
בחברו, שיצא להגנתו...

קצרצר
בלב גן-העדן שלך
צומח לו עץ
עץ החששות

אכזבה
השינוי במדע משתולל כשבשבת
הגישה האנושית קפאה מלכת
התקופה השתנתה, חלפו השנים
ואנשים נותרו עם מושגים עתיקים

יחסים
לשמור את הדעת
כי אלו החיים
וזהו סודם
הנשגב מכולם

יחסים
הוא מחפש בה פגמים
ובורח לזרועות
זרות.

יחסים
היה שלום,
שא ברכה,
דע הצלחה
בהמשך דרכך.

הגות
הפסיפס כה צבעוני
של שורשי עצים
מנוכרים ואוהבים
מעל האדמה.

גורל
צעד ועוד צעד
הדרך נסללת
תוך כדי ההליכה

אכזבה
את עולמך ריפדת היטב
בחיצוניות מרשימה וכסף,
אך אין תוכן לחייך
ואין תכלית למילותיך!

געגוע
רגעי-הקסם בחיי,
עת הבטתי באלו העיניים,
נגוזו להם
הרחק אל עבר אבוד.

אהבה
חבק אותי אליך
וראשי ינוח על כתפך,
שמור אותי בין זרועותיך,
בתוך השלווה הרכה,
בתוך אהבה מופלאה.

אהבה
האינך יודע?
האינך שומע?
כל כולי רק בשבילך.
ליבי כולו שלך.

יחסים
ונותרה שאלה
אחת קטנה
לא פתורה...

תחושתי
שורה לשורה
והבית נבנה
והנה הפזמון,
כמו מרכז השכונה...

הגות
ומלבושיו מעידים על עוני,
עוני הגוף ועושר הרוח...
שכן הוא פי אלף עשיר ממני,
ועם כל כאבו, עדיין חיוך על שפתיו.

כבד את אמא ואבא, ילד,
הקשב לעצתם של האוהבים אותך,
מצא לך אמת באמונה, ילד,
ויותר מכל האמן בעצמך...

אהבה
אתה גילי, שמחת ליבי,
אתה בנשמתי ובדמי.
אתה הדרך שמולי נפרשת,
זו דמותך, שבי צורבת.

כמיהה
ובאופל הלילה יפים הם כפליים,
כשהירח אוהב את הנאהבים.
גבר אל אישה, אישה אל גבר מחייכים,
כשהלבבות חשים ברגשות הנשגבים.

קצרצר
עמדת מולי
דברי אהבה
מילמלת
עבורי

תחושתי
שרשרת לבבות בוהקים
שולחת ניצוצות של אהבה
ללבבות הבודדים
ממלאה אותם בשמחה

הגות
ביום חם ליטופה
בלילה הוא קר...
שתיקת המדבר אמת חושפת
ואתה הסלעים בתוכה קוברת...

תודה על הבכי,
תודה על הצחוק.

יחסים
לא ארדוף אחר הרוח
כדי להגשים לך חלום
שחלמת בלעדיי.
לא אוותר על אמונותיי

כמיהה
אלוהים, אנא תן לי
- את קיני החם;
מלא אותו בהבנה ואהבה
- ובצחוק ילדים גם.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הומור
ראיתם פעם כלב ישן?
שרוע לו בפינה, ישן...

התבגרות
יש בי המון אהבה, שחובקת עולם ומלואו, וזה מה שגרם לי לטעות,
פעמים רבות בחיי, ולחשוב שמדובר באהבה רומנטית.
זוגיות היא איזון הדדי בין הגבר לאישה, בין הכוח הפיזי והרגש.

ביקורתי
כל חיי אומרים לי, שאני חיה בחלומות, באשליות, שאני לא יכולה
לתקן את כל העולם, אבל אני לא רוצה לתקן שום דבר, אני בסך-הכל
רוצה, שהסביבה בה אני חיה תהייה נעימה לי, שזו תהייה סביבה,
שאוכל לאהוב את השהות שלי בה, ואוכל לאהוב את האנשים, הסובבים
אותי.

ביקורתי
כמה פעמים ביקרתי שם כבר בחיים האלה... הנוף יפה, האוויר נעים,
לא חם בכלל, ואין שם אף יצור דומה לאדם שצבעו אדום ולראשו
קרניים...

ביקורתי
אתה מכיר רק
את מסגרת החוקים
לפיהם אתה חי

אבל אמא, אז מה אם אני שונה, לא תאהבי אותי בגלל זה?

ואם כל-כך חשוב לך להגדיר אותי, אמא, אז לפני הכל אני בן-אדם!

ביקורתי
זו החברה בה אנחנו חיים,
הרוחניות ממוסחרת,
כל אחד רואה באחר את עצמו.

הגות
משנה רק מה קורה כאן ועכשיו,
בכל פסיעה, שאנחנו עושים,
כשמבחינתנו
השמים עוד יכולים לחכות...

כמיהה
מבט בעיניים חושף לב וסודות,
בינינו אין בכלל צורך בסליחות.
אהבה נחרטה בלב צעיר ותם,
ורק ליבי יודע את ביתו החם!

ביקורתי
ברוכים הבאים לגיהינום, שאתם כבר חיים בו!
אתם חושבים, שאין גן-עדן?
תמשיכו לחשוב ולהאמין במה שאתם רוצים...
האמת, שלא איכפת לי במה אתם בוחרים, זה עניין שלכם!

הוא ואני
אז תגיד לי אתה
בשביל מה?

ביקורתי
הגאווה מנת חלקו
של חסר הביטחון
ברעש וצילצולים

ביקורתי
הם בלחץ,
הם לא רגועים,
וגם לא מאפשרים
עשייה.

פואנטה
וכשאני מחפשת
פוף... היא נעלמת
כאילו לא הייתה
מעולם...

אהבה
הייתי תמיד לבדי,
גם הוא היה תמיד לבדו...
ואני כמהתי לאהבה,
ואז פגשתי בו...

הספד
מודה אני לך - הודיה,
על שהיית כפרח בחיי.

הרהור
לא היה אז טלפון סלולארי,
רק טלפון ציבורי ואסימון...

הרהור
הם אומרים,
שהכל
נעשה למעננו
למען תועלתנו

חלום
ובחלומי זעק אלייך קול כואב:
"הרצחת וגם המשכת?!"
והקול הכואב ממשיך וקורא:
"עין תחת עין ושן תחת שן."

ביקורתי
אני מתגעגעת
רק לאהבה,
שאותה אתם איבדתם

הוא ואני
למדתי
את הלקחים אחריך
הפחד הורס
כל חלקה טובה!

ביקורתי
האור לא מתכחש לחושך,
האור בחושך מתעצם!

הגות
אני כלוב הזהב והיהלומים,
בתוכי נמצאים החיים הטובים,
הכרנו היטב, כשהיית ילד...
אני החופש הפשוט והעניו,

ביקורתי
נשאר רק לפחלץ גוף אתלטי
של אדם בן המאה העשרים..
לא בשבילך - בשבילן,
שיגירו ריר על הגוף המפוחלץ...

מכתב
אם אתה יותר מדיי טוב, וגם אם אתה אגואיסט... אתה פוגע בך!
אם אינך מאוזן ביחסך לאחרים... אתה פוגע בך!

פואנטה
ולי אסור
בתכלית האיסור
לחשוב על חיים משלי
כשאתם באזור?...

היפרדות
ואז התחלתי
להתרחק ממך
כי לא הייתי מוכנה
להיות למסכנה!

ביקורתי
... להשאר אני חייבת! (?!)

... אבל לפני דקה אמרת
שאני בביתך מיותרת.

שמור נא לי על אהובי נפשי,
וקח ממני מכאוביי.

הרהור
ויש ויש ויש...
כל כך הרבה אנשים,
שמהטבע ומטבעם האמיתי
כל כך רחוקים...

פניה
תכעסו,
ואל תסלחו.
תחיו עם העונש הזה
את כל החיים.

ביקורתי
היום בעידן התעודות והתארים, שכחו, בני-האדם, היכן טמונה
החוכמה האמיתית, ואת אלה, שהתנסו, נאבקו בגורלם ולמדו
באוניברסיטה של החיים, הזיזו הצידה, הם לא עוד נחשבים חכמים.

ביקורתי
והייתי מעדיפה
להישחט ולהאכל
מאשר להיות מחוזרת
ע"י כל ג'יגולו שמתחרמן!

אמונה
מי שבאמת אוהב את עצמו, מסוגל לאהוב את היצירה בתוכה הוא חי
ומתהלך, וכן לאהוב את היוצר ולהודות לו מכל הלב!

הגות
איך יוכל אדם להיות שלם עם עצמו,
כשהוא נותן מעצמו לאחר,
כל שכן לביחד?

הגות
להיות נאמן לאהבה
זה לחיות עם לב
מלא חמלה...

פוליטי
מה נעשה אם יעלם החיזיון?!?
נמצא עצמנו אבודים, ללא ביטחון...
איך נמצא ביטחון?!?
איך נדע שלווה?!?

הרהור
שוקולד מריר
במרקם מלטף
ובטעם עשיר.

פואנטה
הגיע הזמן, שנאמץ לנו מערכת עקרונות של אמת, כבוד, מוסר,
הערכה, סובלנות אחריות והדדיות, ואת מערכת העקרונות הזו נקנה
גם לילדים שלנו!

ביקורתי
וזה לא משנה
לאיזה צד
אתם משתייכים

כמו הייתי
כמו לא הייתי
כמו לא היה עבר!

פואנטה
אני לא רוצה לשפוט אתכם לפי הגדרות קבוצתיות, אני רוצה לקבל
אתכם, כמו שאתם, על הטוב והרע שבכם בתמורה לכך, שתגם אתם תקבלו
אותי בדיוק כמו שאני.

הגות
"אנחנו בעלי הרגשה
ובתוכנו מלווים הרבה רגשות
שמנהלים אותנו במשך היממה
מה זה באמת להרגיש?"

זכרונות
ילדה שובבה,
שהייתה מודעת
למתנות הרוחניות
שקיבלה

מכתב
בשנאה ובכעס שלך כלפיו
את רק גורמת לי
לבקש ממך מרחק!

פואנטה
מכל הלב, סליחה...
סליחה על שהלב שלי מלא אהבה
לטבע, לאלוהים, ליקום ולבני-אדם...

מכתב
אתם לא יכולים
להגשים אותי במקומי!

ביקורתי
זה לא פורים
זה תיאטרון ענק
זה משחק החיים

ביקורתי
אני חופשייה ממזבח הקינאה שלך
ואתה נותרת עם המאכלת בידך
הבטחת שלום, לא עוד מלחמה
גאווה וקינאה נותרו בדממה

פואנטה
תודה,
על שאת כל כך רוצה,
שאתאים את עצמי לדרישות הנורמליות שלך,
ועל שאת מעולם לא הרפית...

פואנטה
כמו תמיד,
את מתבוננת בי
מבעד לזגוגיות עבות
של משפט תכתיבים.

ארצישראל
לעזאזל, זו הארץ שלי.!!! - היא שלי, בדיוק כפי שהיא שלכם,
ובדיוק כפי שהיא שלהם.!!!

הרהור
עד שתנתן התשובה,
עד אז אשאל "מתי?"

אמונה
ידועה האמת
ואיננה נסתרת,
גם אם סובבייך חושבים,
שאת התמימה בחלד.

הרהור
ובינתיים רק הוא
מקשקש בזנב
ועד אין קץ
אוהב.

הגות
והם אפילו
לא מתארים
עד כמה אני רוצה...

פואנטה
אני זועקת לעזרה
ואין איש שומע
אני זועקת לעזרה
ואין איש מבין

פואנטה
במו ידיכם בניתם
את החומה,
שמפרידה ביני לביניכם!

הרהור
מכאן שסופנו ידוע מראש,
אז למה אנשים חיים,
כאילו יחיו לנצח נצחים?

געגוע
כשהעבר התמזג
בהווה שלי.

ביקורתי
אך אוי לה למציאות,
כאן אין טייק נוסף,
לא משנה
כמה כבד האיפור.

הרהור
והם אומרים:
"שלם אינו יכול להיות שלם,
בלי סך כל חלקיו."

פואנטה
אך אם בגדיי, צבע עורי, צורת שיערי, ביתי וכל דבר אחר אשר לי,
הינם מקור לביקורת ממך ו/או לשיפוט שלך, ארחק ממך, כמו הייתי
בורחת מאש בשדה קוצים.

ביקורתי
אף פעם לא לימדו אתכם
מה ההבדל בין ידידות
לקשר רומנטי?

הרהור
אם ייפול לידיי
תפוח רקוב
בכל מקרה
אזרוק אותו לפח




אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
זה ציפור!

לא, זה מטוס!

ואללה צודק, זה
מטוס..




(המנפיש)


תרומה לבמה





יוצר מס' 26797. בבמה מאז 8/10/03 15:34

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות להזהב הלבן
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה