[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הים הצפוני
ICQ 145734908 145734908
אל היצירות בבמה האהובות על הים הצפוניאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי הים הצפוניאל היוצרים המעריכים את הים הצפוני

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
התבגרות
הגוף שחרר לה חיזוקים כימיים מהמוח בכל פעם שהרעיבה את עצמה,
אז איך זו יכולה להיות טעות?
אפילו המוח שלה אוהב אותה יותר כשהיא רזה.

התבגרות
ככה, מול המראה, תוך כדי התארגנות למסיבה אני מייחלת.
ואין לי שמץ של מושג איך הלילה ישתנו דברים. איך הלילה אעיז
פעם ראשונה.
מועדון "האומן 17" צר מלהכיל את כל מי שטיפסו מעיר האורות לעיר
הקודש, כולם על אקסטות


לרשימת יצירות השירה החדשות
ארוטי
אנגוס בבשרך
ארגיש אותך מתפתלת תחתיי
עצמות האגן שלנו יכאיבו בבשרנו
שעה שגופנו

אהובתי אומרת מילים נורא יפים
כשהיא כורעת על בטני.

אני אצייר שתי נשים יפות,רכות ומורכבות
שמרשות לעצמן אהבה.
עכשיו אני מציירת על גבך את הלב שלי.
תקשיבי,
הוא פועם.

געגוע
אני את ונטלי מרצ'נט
נוסעות סוף סוף יחדיו

בכל יום שעצבתי
הרוח תלשה עלה.
עתה העץ עירום
והאנשים אוספים ליבם
לבתיהם

מצב
אמא של הלוייר פעם בכתה הרבה
היום היא מבשלת לשניהם.
אבא עוד קצת מתקשה
אבל כבר לא מחפש אשמים

קלונסאות מתכת מוברגות לרצפה
מונעות פרצי שנאה רגעיים
בהם חולם הוא על האביב.

אהבה
האמסטד.
בית הקברות מתמלא בנו,זוללות דומדמניות
זה אסור
לשמוח כל כך, ליד המתים

לבשת כותונת משוגעים (מחמיאה)
ונערות הוואי הגישו את קוקטיל
"ערב פרידה":
וודקה-מעט טוניק והרבה החמצה.
לנער ולהגיש בטמפרטורת הלב שלך.

ואולי
בכלל שכחתי חמצן,
וחיכיתי שייגעו
בקצות העצב שלי,.

אהבה
יקירתי הביאה רוח ים בין אצבעות ידיה
שעה שבחשה בשערי
ליבי חיפש מפרש להיאחז בו

שתשמעי כמה קשה לאהוב אותך
שתדעי שאת מכווצת לי את הבטן לפעמים
ואני מרגישה את הטעם החמוץ של קיבה שמתהפכת
חרדה מפכפכת

אני רוצה שאבא שלי,כמו ייטס,כמו קארבר
ייבקש פשטות עבורי.
יניח יד על כתפי החמה וידו לא תהא קרה.

מקום
במין פוטוסינטזה של אהבה
כמו דשא רך וחורפי במדבר.
כאילו כל הבכי חילחל אליו.

ואין בוקר ואין לילה.
יש בקבוקי זכוכית על שולחן איקאה שמזייף עץ ליבנה
שמזייף חורף אירופאי.
ואני מזיעה על ירכייך.

פעם, כשלבך הכיל מרציפנים
היינו סועדות יחדיו

נשים הנולדות במקום בו יש תפוזים
יולדות ילדים לארגזים.

געגוע
אני משמרת את השמחות שלי
בצנצנות פורמלין קטנות.
אחרי שהשחר מאיר
אני לוקחת אותך
לסיור בין המדפים

ובדרך מבן גוריון רואה את השילוט-
"ירושלים" או "תל אביב"
סעי מכאן סעי לכאן
ואף שלט לא אומר-
"יהיה בסדר..."

כשהיא מלטפת
מפחדת להחזיר עד
שבטוחה שהליטוף שלה הוא באמת ליטוף
של אישה שאוהבת אישה
שמרגישה עוד ילדה.

במקום קפה
במקום מאפה
אורגזמה.
זו פקודה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היא תפרוש לפניך את תוכנית החומש שלה לכיבוש ליבך.
היא תשטוף את הצלחות עליהן הגישה לך את ליבה.
תאחסן במקרר ביתך את שאריות הכבוד שרחשתם.

הלב האנושי הוא בגודל אגרוף יד קמוצה. קראתי את זה בכיתה ה'...

מרים ראש כמו חולד עיוור שגישש את דרכו אל חרדותיי ומצא בהן את
האור.הנה אני מפחדת. דמעות ניקוות בגרוני.נשימתי כבדה. על
הפחד, על השינוי הבא.


לרשימת יצירות הציור החדשות
אל היצירה




במסעדה זה היה
יותר טעים.


תרומה לבמה





יוצר מס' 9215. בבמה מאז 6/1/02 3:50

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות להים הצפוני
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה