|
"אני לא יכולה לומר לך ברגע זה מהו המסר של כל זה,
אבל עוד מעט אזכר."
"אולי אין כאן כל מסר", העזה אליס להעיר,
"לא,לא ילדה!" אמרה הדוכסית, "בכל דבר יש מסר, אם רק
יודעים איך לגלות אותו."
(מתוך אליסה בארץ הפלאות)
-----
I'm not crazy, I'm just a little unwell
I know right now you can't tell
But stay a while and maybe then you'll see
A different side of me
(Matchbox 20 - unwell)
הוא שיכל להתיישב לידי באוטובוס או להיתקל בי ברחוב או למכור
לי את הספר בחנות, ולהתחיל לדבר איתי, אבל הוא החליט להגיע עד
לביתי כדי לעשות זאת... משקיען.
|
"היום שנקבע לך הוא יום א' הקרוב. השעה שנקבעה לך היא 13:30.
הרי לא חשבת שאשכח אותך... הרי אני לעולם מקיים הבטחות.
אלוהים."
|
אבל לא הלכתי לשם... לא בגלל שלא רציתי, תאמינו לי שרציתי, אבל
פשוט לא הלכתי.
|
כולו מאושר, עם חיוך מאוזן לאוזן, כאילו עד עכשיו היה עצוב
ומהרגע שראה את פניי היום שלו הפך להיות היום המאושר בחייו,
כלומר, חיוך מאולץ לחלוטין.
"היי, כמה זמן לא ראיתי אותך! מה קורה?!" אמר לי בטון מונוטוני
מוחלט, כאילו המשפט הזה היה מוכן אצלו בפה.
|
לאחר השנייה הלא נוחה הזו היא התעשתה, החוותה מבט חטוף סביב
עצמה, לוודא כנראה שאיש מלבדה לא הבחין בתקרית המביכה, ולאחר
מכן המשיכה את דרכה לעבר המכשיר השני, תוך שהיא מחברת מחדש את
חוט האזניות לאייפוד.
|
כבר כמעט שאין גלים
ומשהו באוויר
נהיה יותר חמים
|
מחכה בקוצר רוח שיעבור היום
ושנוכל לחזור לישון...
|
I wanted to hurt you so
'till your stomach will sore out of pain
Why should I always have to be?
The one who eats out her heart and brain?
|
i'm tired of wearing the same fake smile
still i can't help but hoping this world's worthwhile
|
satan is working late
to everyone he opens the gate
and without filtering a soul
he's just welcoming them all
|
and you'll laugh aloud
you will entertain the crowd
they will all applaud for you
that's what you're supposed to do!
|
לאבי יש שלושה ילדים
אחי,אחותי ואנוכי.
אני האחות הבכורה,
אז למה הוזכרתי בסוף השורה?
|
צבעתי את פניי
גם אז הוא שתק...
וגם כשבכיתי, הוא עדיין שתק
|
רק תתנו לו שם והוא יצרח אותו בקול
ויכין שלטים, בשביל המורל
|
חיכית שהוא יבוא וישמע
צעקה בתוך כל הדממה,
איפה היית כל הזמן
|
אם הייתי ענן
זה אולי קצת רחוק
אבל הייתי יוצרת צורות של חיות,
|
ואם תקבל אותי ככה,
תוכל לקבל אותי גם צוחקת
|
איך לא זכתה היא עצמה,
לאהבתה
של אמא אחרת.
|
היה זה נורא,
כמעט בלתי אפשרי,
אך היית משנה
אם היה בשנית?
|
כשהמכה יותר מחזקה
אז עוצמת הנקמה היא פי שלוש קשה
לאנשים קטנים שלא עשו דבר
שרק רצו ליהנות ממשהו לא מוכר
|
כי כשנשלים הוא ילחש
הישר לאוזניי
"תגידי אסתר, גם את אוהבת רק אותי?"
|
אריק, אריה עם קצת מזל
רוצה להרגיש שהוא שייך
אריק הוא גור מגודל...
|
חשוב לי לדעת
שאת, שלמה בתוכה, מבפנים.
|
בחשכה
זה לא משנה אם העיניים עצומות
או פקוחות לרווחה.
כך או כך,
|
לפעמים בחטף, זו לא ארוחה,
לפחות לא מתוכננת
|
ג'ון יודע מהו אושר
והוא רק מקווה
שעוד יחווה אחד
|
אתמול בלילה, בערך בשתיים
ישבתי בחדר ושוחחתי עם אלוהים...
|
אני?...
יש לי בראש הרבה סיפורים
ככה אבא אומר לפני שאותי מכסה
|
מסתכלת על עצמי במבט נורא
הילדה שבמראה
תוהה לה מה כבר קרה
לזאת שממולה
ולמה היא בוכה
|
מה כבר קרה
לילדה שבמראה,
ואיך היא שוב צריכה
את זאת שמולה?
|
איש לא חימם,
וליבה של ילדה לעולם יעלם.
|
במשחק שאין בו שום הגיון
הכל נראה לי הגיוני
|
ועד מהרה, התחיל המבול,
נתקפתי באמצע לא נודע,
אני אבוד!
ניסיתי לחייך בתוך תוכי ולומר:
"זה רק טיפות, זה לא חשוב, ולא קר..."
|
אולי אם היית קצת
פחות ממי שאת,
כמו שהוא תמיד אומר,
אולי אז היית מצליחה הרבה יותר.
|
אבל תראי איך
מחיוכך הוא מתרכך,
מזדקר למגעך
וכמהה לצחוקך
|
אולי זו אני שצריכה להשלים איתו,
אולי אז, יתמזג עם שאר צבעיי
|
אתה זוכר איך פעם כשפחדתי נורא
הבטחת שלעולם תשמור עלי,
ואני נרגעתי ושמחתי כשקיימת הבטחתך
אבל לא התכוונתי שתלך לפניי...
|
רציתי רק לדעת דם
מבלי להרגיש כאב בעורקים
רציתי לא לחיות לבד
רציתי רק לחיות...
|
וכשישאלו אותך לשלומך,
תשיב בחיוך
שיראה בדיוק מה אתה מרגיש
|
חודרת הרגשה
שהוא יותר מדי קרוב
וזו בסך הכול כתף אז הוא הולך.
|
הוא מחכה שאני אתייבש, אתגהץ,
ואהיה בשבילו כמו חדשה
והוא אומר שיקח כמה שיקח
רק שאגיע אליו נקייה
|
היא רוצה לומר דברים שחושבת
לאנשים שמפחדת שיראו אותה אחרת
אז משקרת, לא
מספרת חצאי אמיתות
|
היא עשויה מחומר די שביר
וכשתטיח אותה על הקיר,
היא לא תצא שלמה.
|
תסלק הכל במבט אחד
שאומר יחד את כל מה שנפרד...
|
ואולי זה כל כך כואב
רק בגלל שאתה כל כך אוהב
|
ובעוד אתה אומר "אין טעם בטוב לב
כשאף אחד לא זוכר או כותב"
היא תחרוט על ידה עד העצם
כדי שלא תטיב להרע עימה פעם נוספת
|
פתאום הפכת מעצבן
כשלא הסכמת עם דבריי
ונאלצתי להסתפק בתשובה כמו "אולי"
|
אין בזה שום היגיון,
היא מתקיפה בכל כוחה,
רק בגלל קו הדמיון...
נעוצה
מתוך הכאב, נושאת באבדן
|
אתה מקריב כל כך הרבה מעצמך
ואני כלום לא מקריבה
מלבד אותך...
|
החדרים ריקים,
ועוד דלת נפתחה רק כדי לגלות אחרת נעולה
|
האם זו הפעם האחרונה שמחשבות שדומות לזו יחלפו במוחי?
|
למרות שאת המכתב החבאתי,
קיוויתי שתמצא ותקבל בהבנה,
כי איתו מוחבאת גם אני
בכל משפט, בכל מילה...
|
ואז, בסוף דקת הספרינט על 50% עומס, כשהמדריך מודיע באופן
חגיגי שאפשר לשחרר את העומס, לשתות ולהתנגב... נופל לי הבקבוק.
|
וכשצרחתי איש לא הסתובב לראות מי המשוגעת הזאת שעומדת באמצע
הרחוב וצורחת כמו משוגעת. אף דודה רכלנית עם סלים לא הסתכלה
ולא ליקטה את הסיפור לספר לחברותיה.
|
"במה אתה היית בוחר אם הייתה לך האפשרות?"
|
אבל אז לא עניין אותי להיות בוגרת, לא להיות חכמה, לא טובת לב
ולא אחראית לגילי.
|
אתה יודע, גם לי יהיה ממי לחייך ולצחוק בקרוב. יהיה לי מי
שיחשוב עלי, שישמח כשיראה אותי, שיסתכל לי בעיניים כשנדבר
ושבאמת יהיה לו אכפת ממה שאני אומרת. יהיה לי מי שיקבל את כל
כולי וייתן לי את כל כולו... ואז כבר פחות ופחות יסקרן אותי מה
שתרצה לספר לי, ואולי אפ
|
ברגע שראיתי אותך, שהרגשתי אותך בתוכי, ידעתי שלא משנה מה, אתה
תמיד תהיה שם איתי, תישאר חלק ממני לעד. זו הסיבה שסירבתי
בתוקף להתכחש אליך ולהתעלם מקיומך כשהציעו לי אפשרות לנהוג כך.
לרוב אנשים לא יבינו את התחושות שלך עד שהם לא חשים כך בעצמם.
|
אף פעם לא הבנתי למה תמיד מבוגרים שותים קפה.
|
בהתחלה הייתי די בהלם מהפרשנות הזו. אחר כך צד כלשהו שבי התאפק
לא לצחוק, ובייחוד לא ליד הצד האחר שנפגע עד עמקי נשמתו והתלבט
אם לפרוץ בבכי או שלא
|
אישה שמרחיקה
אבל רוצה אותך איתה...
|
היא קמה חלשה
הנצח כבר נגמר
ברגע שגמר
הוא עדיין שוכב עייף, מסופק
|
ראיתי אותך היום,
מכוסה באבן ופרחים.
אתה קבור, בעודך בחיים,
ונזכרתי שאמרת שתחזור בקרוב.
אז שיקרת, כי מעולם לא הלכת...
|
לפעמים אני חושבת על שמות ומדמיינת את האנשים שעומדים
מאחוריהם.
זאת שלי בשבילי...
|
אל הארכיון האישי (84 יצירות מאורכבות)
|
|
אתם אומרים יש
מצב שהתנ"ך הוא
סה"כ תעלול
פרסומי גאוני
להביא אנשים
לישראל?
אסף מחפש
פתרונות אחרים. |
|
