|
מזייפת במינור
חורגת מהדרך.
יוצאת ואז חוזרת.
חוזרת.
ואז...
יוצאת.
היא הולכת במהירות הביתה. פותחת את הדלת ורצה למטבח.
דם זה טעים.
והיא חותכת.
|
רק אני והג'וינט שלי.
בלי פוזה.
בלי אחרים.
בלי לחשוב.
רק אני והג'וינט שלי.
|
נזכרתי שגם לו
לאחי
היה דף פה
חיפשתי תכינוי שלו
מצאתי
קראתי
זה כואב להבין שיש לו רגשות
אולי הרבה יותר עמוקים ממה שלי יהיו אי פעם.
|
והכול לוקחים.
ושום דבר לא נשאר בשבילי.
תגידי מה את רוצה ילדה.
|
ומשום מה.
אני לא מרגישה שרע.
וזה רע שלא רע.
ולא בכיתי כבר יותר מדי זמן.
|
תמיד הנדנדה תגיע לאותו מקום.
|
וכשמקנאים.
לא יודעים כלום
|
מילים שהיא אוהבת.
כל אחד מהם. עומד מולה.
חושב שהוא מבין אותה.
הוא לא.
כורע ברך.
מבקש.
היא מסרבת.
ואז הוא שונא.
|
|
|
נו, אתה לא זוכר
אותי, בחיאת?
הרגע יצאתי, נו,
קפצתי לאוטו
להביא משהו...
תעשה טובה, נו,
מה אני אשקר
לך?
קומיצה בשערי גן
עדן. |
|
