|
השנים עוברות והדף נשאר...
פתחתי אותו כשהייתי נער צעיר ומאז לא הכנסתי שום דבר
חדש.. מקווה שעכשיו, כשזיכרוני הפתיע אותי מחדש,
המלאי יתמלא וההשראה תחזור כפי שהייתה בעבר..
אלו הן תקוות בדויות בעולם אלקטרוני
ישר כמו סרגל נמצא לנו רק בראש
המציאות היא שונה כי אין קווים ישרים
ואצלי זה הכל רק קסמים של שיגרה
|
דמותה הבלתי נשכחת, מופיעה ללא הפסקה בתוך ראשי הכואב. ברגע
ההוא שהיא הלכה לישון, לא מודעת למה שבאמת התרחש, זמן מסוים
לפני שכל זה קרה...
קצת אחורה בזמן, או-קיי?
|
וכך היא יושבת בין משעולי חמניות
כאילו נלקחה מתוך ציור של ואן גוך
|
ברצוני לאפשר לכם הצצה קטנטנה לתוך
עולמי המופלא
|
|
|
קודם תתפגרי,
אחר כך נדבר!
סיאנס חצי מוצלח |
|
