|
 
זה שלמד
ספרות ופילוסופיה
רק כדי לגלות שלא
יניח את האצבע
על שום תיאוריה מלבד
זו.
אני לא רוצה לדעת איך את נראית היום, יהודית
ואני מייחל להציץ בפנייך פעם נוספת
מרחוק
|
ומוכרת פרחים זקנה במבטא מעוצב
עשויה לחסום כיוון אויר אחד
מבין המעטים שנותרו בנו
ולשדל אותנו לרגע אינטימי מתועש
|
כשמתפלשים בעורפי, מצרף אנחה לגרגור
|
ואת בטובך, תחייכי אליו חיוך נבוך ועייף
משוח בשאריות קפה ורגשות אשם, ותאמרי
שאת לא ממש בת חורין
להכניס אותו למחשבותייך
או לדירה הקטנה שאת חולקת
עם גברים אחדים
מדי שבוע.
|
אני מגיש לך מלים
במדי אחות רחמנייה
כדי שתתמוגגי
על גבורת בעלך
|
הטלפון שצילצל במסדרון
ללא הרף
לא הפריע לזוג לגלות בסבלנות
את פלאי העור המתוח.
|
השטן דוחף ילדים קטנים
הזוקפים קומתם יותר מהמותר
|
יום הזיכרון בחוץ
ובפנים בוכה לי בסלון
אחותו היפה של שרון אלמקייס
|
הם רוצים לגעת
במה שאינו מתקיים
רוצים ללטף את הפרצוף היפה שלך
בחושך
|
בדממת מוות, אף אחד לא יפריע לנו
כשנקשיב ללשונך נמשכת על שקית אשכיי
כמו מכחול,
|
אני רק שאלתי אותה
אם היא מוסרית מספיק
והיא הודתה
|
תריסיו ממצמצים
על חולצתה
ואולי לא יוגפו עד שאגש
|
ואני מפציר בה
להרוג אותי
או לפחות לעשות בי
את מה שמותר לה
|
עכשיו מסתבר שהיינו זקוקים לאישור
גם לזה,
והומצאה לנו בדיוק בזמן
הטפיחה המנערת
|
מה הייתה רוצה לזכור
גם לאחר שיישמטו ממנה פרטים
שחומקים מבני גילה, היא תשיב,
את השקר הגדול
ששיקרו רגליה החטובות
לאלף זוגות עיניים מדי יום
|
פקיד ממשל קובני מנגב את מצחו
בתחתוניה של מזכירתו
|
אני הזדהמתי עוד קודם
שבאתי אליו,
אבל באתי להרגיש גדולה לרגע
לגלגל סיגריה בעשב,
לעפעף מול המנורה, להימרח על דרגש
ליהנות מהקסם שאני מהלכת
על גברים בגיל העמידה.
|
לשכנה אחת שאהבתי מאד והלכה מזמן לעולמה הייתה בת שנישאה עוד
לפני שנולדתי, והייתה טובה אלי כשבאה לבקר עם ילדיה. הייתה
ממושקפת בכבדות. שנים אחר כך נזכרתי בשיר שכתב האיש ההוא על
בגידות...
|
את מתבלבלת, אף אחד לא מנופף לך שלום
נכתב בשבוע שלאחר התאבדותה של מיכל ניב. הוקלט חודשיים אחר
כך.
מי שרוצה , ימצא בכך ביטוי להתאבלות דור שלם של רווקים
אופטימיים - על מותה של מנחת התיזה. מי שרוצה ימצא בכך סוג של
מיאון לקבל סוף. כלשהו.
|
אל הארכיון האישי (22 יצירות מאורכבות)
|
|
אני קוראת יותר
מדי, בסוף אני
אסבול מעודף
משקפיים. |
|
