|
motek
פירגנתי מחשוף. שימות. אני אראה לו מה זה. שימות מקנאה, הכלב.
אני אצא ואתחיל עם כל הפאב. גם עם בחורות, לא אכפת לי כבר. לא,
בעצם בחורות זה לא טוב, זה בכלל לא יעצבן אותו, להפך, הוא
יתחרמן מזה. מנוול. שיילך להזדיין. בעצם, מה פתאום... שאני אלך
להזדיין.
|
את מרגישה שלבד לך
ולא יודעת למה
בוהה במכשיר שמריץ תמונות נעות
זו אשליה של עשייה
הזמן אז מתמלא לך
אבל בפנים נשאר עוד ריק מאד.
|
עכשיו יום עובר ועוד יום ועוד
ואתה לא יוצא מתוכי
ולי ברור שמתוכך יצאתי מזמן
|
היא פחדה מהצלחה
היא פחדה מכישלון
היא הפכה צל של עצמה
וויתרה על החלום.
|
ושאפתי אותך לתוכי בפעם האחרונה
למדתי כל תו ותו בפנייך, בגופך
הייתכן שלא אראה אותך שוב?
|
ועוד ליל ירד
ועוד בוקר דומה לקודמו
ואתה שוב נשאר מנוכר לי
ואני לא מבינה-
|
מישהו ברדיו שר מהלב
וגעגוע חזק צורב
רצון לנסות לתקן שוב גואה
או אולי לנסות להחלים, להתגבר
לא תמיד אני מבדילה ביניהם
|
כלפי חוץ - יפה
בפנים, מסובכת עם עצמה
אני גבוה מתכופף לאני הנמוך,
|
היית עושה מעשה
הופכת כסא
משנה משהו בריק הזה
אבל כבר עייפה
|
ובחלל שנוצר, מחסור
ומבט אחד מחזיר לאחור
|
מרגישה את הלבד. חזק, אוכל אותי
במקום בו יש אתה אין אני.
|
נו שייקח אותי לאיזה קטנה
שיזמין לי וודקה
שיציע לי קסדה
וניסע אליו, או אליי, או לחוף הים
ואם לא, תמיד יש איזה שירותים בסביבה
|
אני חושבת שזו חוצפה שיש ילדים בני עשר שיודעים בדיוק מה הם
רוצים להיות.
אני בת 26 ואני לא יודעת אם אני רוצה להיות.
|
לא שומעת
כן מפחדת
לא רגועה
כן משתוקקת
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
מסתובב בין רחוב
לרחוב,/ עובר
בין סימטא
לסימטא./ הכל
נדמה כהזוי,/
אני מלא חרטה./
היא עזבה אותי,/
אולי אני עזבתי
אותה./ למה
האהבה כה קשה?/
אלך לי לבמה
חדשה... |
|
