|
ואני כאן ואת שם,
ואני בפנים ואת בחוץ,
אני מפוחדת, ואילו את משוחררת מכל רסן,
ואני נעצבת ואת תמיד מחייכת!
|
בזמנים קשים אותי עודדה,
בלילות קרים אותי היא חיממה,
כשהיה לי קצת רע אותי היא עטפה
כשהייתי זקוקה לה אותי היא ליטפה.
|
תתבגר כבר תתבגר,
תלחם על מה שצריך להילחם.
תזיל דמעה, תיכנע לרגש,
תצעק את שמי
|
נוכחותך אינה מורגשת עוד,
אך נראה שהייתי שם -
כדי שתיצור אותי.
והנה בואתך משתקפת לה במוחי -
כחומר ביד היוצר.
מרצוני? הם שואלים.
|
רק תדע שתישאר כאן לנצח -
ככל שהנצח יכול להיות נצח ויותר מזה....
|
בלילות אתה שלי אני יודעת,
בימים אתה ברשותך,
כרצונך.
אך הלילות הם בעצם השארית מחיי.
|
וכשהתעוררנו שתינו,
ובפתח יום אחר עמד
היה קשה להבין מי מאיתנו
זו אני, ומי זו את,
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
אדם לא יכול
להיות בשני
מקומות בעת
ובעונה אחת, אלא
אם הוא ציפור.
סיר בויל רוש |
|
