|
זו ביצה טובענית, הכללים בה נוקשים
זו פנטזיה שממש מוכרחים להגשים
בלי מילים, בלי רגש ובלי כיבודים
אביונות וזקיפים משחקים שח קרפדים
|
הערפד שלי נשך אותי לפני הרבה שנים
הוא לא שתה לי את הדם
אבל
לקח איתו את כל מה שיכל להיות שלי
ביחסים עם בני אדם
|
אולי גם אתה זוכר איך נישקת אותי
בחצר עזובה של בניין מתפורר
בלילה ההוא שבגדו בי חיי
והופעת פתאום והיית אחר
|
איך נפלו גברים בתוך המלחמה
איך דמם שנשפך קידש את המלחמה הבאה
|
מזמינה לעצמך כוסית של וויסקי
שותה בלגימה ומזמינה עוד אחת
הקירות שואלים לאן את בורחת
זה מהדהד לשנייה
אח"כ את שוכחת
ושרה לעצמך את הרוקנרול של המוות
|
השמים לא נפלו בלילה ההוא
חצי ירח ליטף את העיר הכעורה
בחלל האדום של בית המרזח
הטיפשות החלה לובשת צורה
|
אין לך שם ואין לך בית
ואין לך שום דבר קדוש
|
לא דמיינת שזה יכול להיות דבר כל כך נורא
איך משום מקום נחת עליך שלב ההכרה
|
באפילה גונחות שתי גופות מושלות
שתי גופות גונחות באותה האשליה
שתי גופות מתחברות בחשכת הלילה
באפלולית הליל שתי גופות מחפשות אהבה
|
נשכח את הבדידות מחר יש מציאות
ואין לי לאן לברוח
|
אם היינו רק שנינו
בחסד מושלם
מנערים מעלינו את הפחדים ולומדים
להסיר מעלינו את המסכות
|
אני יודעת את גופך
מבלי לדעת
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
העבודה היא
חיינו
שמעון פרס |
|
