|
pwanair
אז מה?
אז מה אם לקחת לי הכל והשארת לי רק פרח אחד, שאפילו ממנו
נופלים עלי הכותרת, אחד אחד, לאט לאט?
אז מה?
|
אמא נפטרה לפני שש שנים. היא הייתה צעירה יחסית והמוות היה
מאוד לא צפוי. מצד שני, מי יכול לצפות מוות? אני זוכר את
המילים האחרונות שהיא אמרה לי. אני זוכר את החיבוק האחרון שהיא
נתנה לי, את הנשיקה האחרונה.
|
ישבנו שמה בתוך אותו ענן וראינו סנוקר בטלוויזיה.
|
יהיה גם איזה מלאך נחמד כזה, שיעשה ביקורים בבתי-אבות ויספר
להם על גן-עדן ויסביר להם למה גן- עדן זה המקום הכי טוב
בשבילם.
|
פעם היו שמונה ימים בשבוע.
זה היה לפני המון זמן, הרבה לפני שנולדתי....
|
את הכבש השישה עשר אני הכי שונא.
|
היה די צנוע הקשיש. לא אהב את כל הקטע הזה של להעלים דברים וכל
הגרנדיוזה המאולצת הזאת. אבל מצד שני אין ספק שהוא ידע מה הוא
עושה.
|
אופוריה לא בתולה אופפת אותי.
ואני מאוהב, אבל על השולחן שלי יש רק דף ועט, ומחברת תווים
בלויה ומפרט.
אני רוצה לכתוב סרנדה לאהובתי החשוכה אבל האור לא נדלק.
|
"קשה לחיות בלי ראש?" שאלתי במבוכה קלה..
האיש ענה לי שבהתחלה הוא סבל מזה רבות, אם כי עכשיו הוא נהנה
מזה מאד. התשובה לא הייתה לי ברורה כלל והחלטתי להתעלם ממנה
כעת.
התיישבנו על הבר והמשכנו לשוחח
|
כוכב צדק יום אחד אמר בכנות רבה לשמש שהוא אוהב אותה.
|
בדיוק סיימתי עם שבלול.
הכל התחיל כשחזרתי הבייתה מהלימודים...
|
אז ככה:
איש גדול עם זקן מקנן, ושלושים בוכים מחופשים לאנשים מקשיבים
לכל מילה משירת הזקן. אחד מת.
תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים וגן עדן....
|
|
|
אינני בוכה אף
פעם, אינני
תינוק בכיין,
אבל למה אמא
ל-הא- מה,
את אף פעם לא
נותנת לי לראות
טלויזיה עד
מאוחר?! הא?!
אני כבר בן 21.
סופרמן המזדקן |
|
