|
ז'אן פול סארטר אמר פעם ש"כל אחד מאיתנו חייב לבחור
את עצמו".
עבור כותבת השירים האלה, השירה היא המקום האמיתי
להתלבט, לבחון ולבחור את עצמה מחדש...
במשוואה הזאת
יש נעלם
אחד...
|
קנה רובה נשען על גולגולת רצוצה.
אחותי, איפה את?
|
לב מדמם נעוץ בלוח שעם,
עוד כדור אחד והכאב יטוס מכאן
ולא יחזור...
|
ועכשיו, אתה נוגע בה.
ידייך המלטפות ממששות את דרכן בעדינות
מבעד לחולצתה הדקיקה.
|
אז ביקשתי להשאר עוד רגע,
להתמחש בהמית הנשיפה הקצובה
הנפרדת ממך שוב ושוב
|
להצטייר מחדש
בקוים עדינים של פסטל רך
לפני עוד לילה שטוף ירח...
|
בסופו של געגוע
אתה עומד, וצוחק בי, ובוכה
ונעלם...
|
|
|
אני לא כשר,
וכולכם יכולים
לקפוץ לי.
ביג מק. |
|
