|
:-)
בורא המילה והיצר
שבכפו נשמתי נפצעה
שלרגע קט שבר שמירה
|
שכלי בצפון,
בפתחת הרעה,
ולבי בדרום
רוצה חזרה
|
אדם. לעיתים, מקור כוחו
הוא לא בתוכו
|
שני אנשים מגיעים מרטיבות נוזל הזרע,
מי השפיר, דם הלידה
ופוסעים בשקט בשקט אל יובש העפר.
|
והוא
נקודת המפגש, האופק, שיא אהבתם
ככל שתתקרב אליו כן ירחק
|
ובין אם יסתובבו בו דוגמניות עירומות
כובעיהן קקטוס ובננה בידן, ובין אם לאו
|
שתיקתי מתכת קשה
הותכה למילים
|
ושוב גלי הספק והפחדים שלך
שוצפים, הודפים אותי חזרה
ללב ים.
|
הרי אתה הנץ הצעיר
שטיפוחו העדין של אור
בוקר מלטף יעיר
אותך יישלח אל מחוץ לעצמך
הפר את סביבתך יאמר לך
אל תיכשל כאותם רובנו
שמעשינו הם לעד לא שאיפותינו
|
ולהרף עין, הבזק עפעף
העולם עצר
|
וכי למה שדג יבוא אל מפתנך
וימסור עצמו לך
שהרי טבעו לחיות
|
אל מנחתי לא שעה.
לאחר שמשללי המובחר נתתי.
|
תעצומות נפש שמתגברת,
שמנתצת קשיים
היכן ימצאן חילוני?
|
כמה שכחתי להינות
מרטיבות הזיעה
של ידיים שלובות בקיץ
|
כל כך הרבה מחלות טמונות בך
אט אט מקרבת את אליי את מותי
ובכל זאת את עדיין
נשאפת...
|
אחד נולד בסער
נפתח כציץ בודד.
לא חלם שכך הוא
גורל אדם שורד.
|
לכתוב שיר אהבה,
שאינו מתחכם ומליצי מדי,
בתוך בליל שירה מודרנית
הרי היא עבודת השלה
|
אילו היה בך מוח,
הייתי מזיין אותך.
כי אני זיין מוח.
|
כי יש ואין הם אך
משחקים של שפה
|
תשני את מיקום האגן, תשתני
|
לחיות מכף רגל ועד ראש
כאשר כפות רגליי נחות על אדמה חומה חמה לחה
|
חג מעליך
אך לא צד.
עיניי עיני נץ
|
גברים שבעה שהיו שם
אחד לכל חוויה
|
ככוסות רוח לחיי
ששב מן המתים
|
ימים ארוכים ומזיעים נוזלים לאיטם
על ביטנה של גברת קיץ
|
ואני
הווה.
ועכשיו
חווה.
ואני
מפורק לרסיסים
|
לא רוצה שיגעו
לא רוצה שידעו.
אולי הוא מסכן
שחולם את חייו
|
לחלק זעום מהמתקראים אוהביי,
חלק זעום מהזמן,
הייתי אהוב.
|
ציה תודעתית
מה שם, שם מה?
שממה.
חרבה ההכרה
|
ואילו יבואו ימים טובים
שלומי יהפוך לשלמה
תקווה תמשול בכיפה
וגר גרגר עם תרנגול
|
רגזתי עת אדחוק.
אמריא, אפליג, אצלול
|
בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ
בראש יתברא אלוהים אתה שמים ואתה ארץ
|
אוי ואבוי, ואח!!! זה כואב
שתורה עומדת מעל אנשים ומחשבה
בזכות עצמה...
|
לקהל הלקוחות שלום
שעות הקבלה הן - בימים א' בין השעות 14:00 ל-14:01
|
אל הארכיון האישי (33 יצירות מאורכבות)
|
|
אתם כאן
הקטינים, לכו
תעשו חיים. לא
פלא שאתם כאלה
חיוורים, כל
הזמן מול
המחשב.
האשה הקטנה
מרביצה תורה
בזאטוטי הבמה. |
|
