|
98788977
אני הדס. השירים כאן מייצגים את מי שהייתי פעם.
הוא עומד בודד, בית כתום בתוך יערות ירוקים, לבו אטום
וחלונותיו מנופצים כחלומות האנשים שעזבוהו
|
זה כבר מתחיל להתגלות,
להתקלף להתבלות.
אחרי כל כך הרבה שנים
יש כבר אנשים שמבינים
|
I'm the princess of pain and the queen of denial
|
נוסעים לנו בשקט בשביל החיים, בלי מילים.
|
השעה 7:00. הגעתי לבי"ס, פינת הזיכרון הבית-ספרית נארזה כבר
לפני שבוע, אפילו את הנרות בכיתה שלה כבר לא מדליקים יותר.
כולם מחייכים וצוחקים, כמו פעם. לא מדברים על זה יותר, לא
מדברים עליה.
|
לשבת, להשתעמם
לכבות את האור ועדיין לחשוב
לסגור את העיניים לישון, אבל לא עד הסוף, תמיד בראש,
מתי זה יגיע אני משתגעת!
|
הדברים בעולם הזה לא כל כך רעים
אפילו נחמד לפעמים.
|
אני כל כך רציתי להתקדם בחיים.
כשעצמתי את עיני יכולתי לראות את עצמי-
מרחפת בשלווה על הענן הפרטי שלי... לא זה לא גורלי.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
יום ד', צהרים,
עלינו לרכב,
קשרנו לנו את
העיניים, הורידו
אותנו באיזה
סימטה צדדית.
איפה אנחנו?
מתוך יומן המסע
של כיפאח
ואינתיסאר
ע'גורי, אחיו
ואחותו של משלח
המחבלים לפיגוע
בתחנה המרכזית
בת"א שגורשו
לעזה
(יש המשך) |
|