|
How long would you last
Against the storm?
|
מחשבות מתרוצצות,
דמעות נושרות,
נשיקה מתוקה
|
אוגוסט, שמש חמה צורבת
את לובן עורי.
|
הוא מעביר יד מנחמת על לחיה,
אוסף את הדמעות...
לוחש לה ברכות את אהבתו אליה.
|
חלק אחר חלק.
בונה את גופי,
מחייה את ליבי
|
אני רוצה להיות דמעה,
דמעה שלך...
וכשהבכי יעבור לצחוק איתך.
|
קר בחוץ, אבל גם בליבי.
אתה כבר מזמן הלכת...
|
תמונתך המטושטשת,
צורבת את עיניי.
תקווה לשובך המיוחל,
חלפה עם גשמי החורף
|
חשה את ידיך סביבי,
וגופי מתעטף בתחושת שלווה.
שבת אלי, אתה כאן.
|
גופה העדין צונן כעת,
עטוף בצעיף ארגמן.
|
נצעד יחדיו שלובי ידיים,
לעבר עתיד שטרם הגיע.
למחוזות חדשים,
אל עולמות קסומים
|
אני ניצבת מולך בחשכה,
כה שלווה אך כה מרוחקת...
בשקט ליבי אומר לי איתך ללכת.
|
בעיניך דמעות קרות,
פיך מדבר ייאוש.
|
דמעות של געגוע
למרות שטרם עזבת.
|
בוא איתי אהוב שלי,
נעוף בשמי הלילה,
נרחף על גבי הרוח.
נצלול יחדיו אל התהום האפלה.
|
שקיעה של ליל קיץ,
מזכירה לי אותך,
|
אני אשכב בחדרי,
חובקת דמותך
שהתמוגגה לאפלה.
|
דמעה מקשטת את פניי,
עוד עלה נושר, ואיתו עוד דמעה...
הזמן חולף, השלכת מראה סימניה.
הנוף הפך גווניו כתומים.
|
רישום מהיר כשנורא התחשק לי לצייר.
|
ציור של פרח עם פיילוט ועפרונות צבעוניים.
|
עט שחור ועפרונות צבעוניים.
|
מצוייר בעיפרון רך ועפרונות צבעוניים
|
רישום של ידיים בעיפרון צבעוני אדום
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
ומה תעשו אם
האוטונומיה
הפלסטינית תחליט
לספח את המודם
שלכם? |
|
