|
ואין סיבה
ואין סיכוי
ואין על מה להילחם.
ויש בדידות
ויש ריחוק
גם אין ממה להתנחם.
|
זיכרון, היא שוב ניזכרת
איך עזב בפעם שעברה
כאב וייאוש.
ושוב הפחדים רצים בראשה
על מה שיהיה ועל מה שהיה
|
ואיפה העלייה הגדולה שלי,
בעירי הכה גדולה -
שם אמרת "חיים בבועה".
חושבת שמתגברת אך לא מפסיקה לחשוב לדקה.
ואין דמעות בסיפור הזה,
עכשיו הן לא פה בשבילך.
|
אני ממשיכה לחפש
ללא מוצא
ואני נשארת באותו המקום
ביני ובין עצמי.
לבד.
|
אני פותחת כנפיי אלייך
אני רואה את הדבר שאתה רוצה (כשאתה בוהה)
אני רוצה להיות קרובה
לידך, שוב,
שוב להיות שם,
בחיקך.
|
לעזוב את המקום הזה
הכל כל כך מוכר
האנשים כבר ידועים לי
המקומות אותו הדבר
|
רוצה להיות לבד, לחשוב על כל מה שרע, על כל מה שלא טוב,
אז במקום זה את הולכת לחפש ידיד קרוב, רחוק
שיהיה שם בזמן שאת בעצם חשה לבד. לבד.
|
|
|
הלואי שלעולם
לא תטעם את הטעם
המתוק של
נוטלה!
פרובוקטורית. |
|
