|
"לא בחרתי לבוא לעולם
לא בחרתי את שמי הפרטי
לא בחרתי לאהוב את כולם
רק את עצמי ,אותי , ואנוכי..."
======================
רוצים- תחיו, לא רוצים- אל תחיו...
אבל אל תשגעו אותי.
======================
הזואי שמאוחרי ההיא.
רועי הוא החבר הכי טוב שלי.הייתי זה שהכניס אותו לכל הטראש
המזדיין הזה..ששקעתי בו הרבה לפניו, אבל לא זה שהוציא אותו.
היינו יושבים בבית ספר היסודי שבו למדנו בעבר,בחצר האחורית
וכשכבר לא היה אף אחד,היה מוציא את קופסת הגפרורים שהיתה לו
בבוקסר.
|
קברו אותי בתוך הנשמה שלי
לפחות אוכל להגיד שעשו לי מצבה מיוחדת ויקרת ערך.
נקברתי בתוך בית קברות רחב, בחלקה המופרדת מהאחרים
קוראים לה החלקה של המחשבות והרגשות
הם שנקברו איתי, והם שלא יחלפו לעולם.
|
אירועים משמחים כבר מזמן לא עברו את שלב ה..."אורגזמה"
העצב לעומת זאת ... עבר תקופת חירמון קשה וכרגע הגיע למה שרצה
הוא השתלט עלי ...תקף אותי...בעצם ..מה הוא לא עשה...?
|
" היום הוא המחר , בו תדאג לאתמול. "
|
מישהו רוצה לקנות חיים? שאלתי
כולם הקשיבו אך אפילו אחד לא ענה, לא לחיוב ולא לשלילה
פתאום קם 1 נמוך ואמר: "בטח לא את שלך!!"
|
האמת שיותר מכל,הייתי רוצה להיות אלוהים
למנוע מכולם לשמוח
לשמח את עצמי וכמה אנשים מסויימים
אבל אני לא יודעת איך אתה נראה,אלוהים
(הבנתי שאליך חייבים לפנות בגוף ראשון
גם אם לא רואים אותך)
אז,אלוהים,תעמוד שניה רגע במקום,אני רק רוצה לצייר אותך
|
ונקרעים לך המיתרים של הקול
החומר קצת חזק מדיי ואתה כבר לא יכול
מוריד עוד ראש, שומע דרים במערכת
ואתה כבר מפוצץ, למיטה צריך ללכת-
|
פאצ'ה בום !!!!!! אני מצטערת , אבל זה כל מה שיש לי להגיד,
ושוב החלטתי לרשום כאן משהו שטותי על אף בקשת הבמה...
מה לעשות , לא רק אנשים אינטלקטואלים נמצאים פה....
סליחה שאני אומרת כן , אבל אני רק אתן דוגמה לאינטלקטואל
בבמה:
א.ק - ידידינו משכבר הימים - תנ
|
יושבים ככה בסנטר, וכבר שעה שלמה שהמצב המזדיין נשאר
כמזדיין..לא זז...מחרפן...
אף אחד לא מוכן להודות ,אבל הם כולם חושבים ככה.
אני מחכה לאיזה שינוי ,מצידי שיהיה אפילו טלפון מאיזה ידיד,
חברה..אולי חבר...
ופתאום ,כאילו מישהו שמע את בקשתי ,קיבלתי הודעה .., נ
|
הוא הורג כל כך הרבה ממני כבר כל כך הרבה זמן
ואני משאירה אותו שלם
מושלם כמו שהוא
מתוק ומוטרד , מסומם ורגוע.
ולא מוצאת במי להיאחז בשביל לעשות את המעשה
ולא מוצאת את מי שיחזיק אותי ויגיד לי לעצור
אני לא תקועה, רק שני צעדים לפני
|
אני חתול אפור דרוס
שאכל נמלה
מכונית פגעה בי- אפילו לא עצרה
כשניסיתי לברוח - פגעתי ביונה
|
בערך ברבע ל-8 אמא שלי מתקשרת מודאגת ,או ליתר דיוק- מיללת..
רוצה שאני אחזור,
גם ככה הייתי בדרך הביתה, אין לה כבר איך לזרז אותי ואין לה
שום דבר חכם להגיד -אז העדפתי להפסיק לשמוע, ניתקתי.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
can't we all
just get
along?
עראפת, בנאום
פרס נובל לשלום |
|
